זה רשמי: ד"ר גוגל טועה יותר מאשר מדייק

אין כמעט מי שלא חוטא ועושה חיפוש בגוגל במקרה שכואב לו משהו חדש בגוף. ולמרות שאנחנו יודעים שאבחון רפואי עושה רק רופא, אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותה טעות. המחקר הזה אולי ישנה לכם את ההתנהגות

  • גוגל
מערכת וואלה! בריאות
אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים באינטרנט. מנוע חיפוש גוגל (צילום: shutterstock)

אם גם אתם עושים גוגל על כל כאב בטן או ראש שיש לכם ומסתמכים על התוצאות, כדאי שתקראו את זה. מחקר שמנתח את הדיוק של אתרי אינטרנט ואפליקציות לבדיקת סימפטומים מגלה כי איכות עצות האבחון שלהם משתנה במידה ניכרת, ובממוצע הם מגיעים לאבחנה הנכונה רק בכשליש מהזמן.

"אולי מפתה להשתמש בכלים אלה כדי לגלות מה עלול לגרום לתסמינים שאתם חווים, אך רוב הזמן הם לא אמינים במקרה הטוב ויכולים להיות מסוכנים במקרה הרע", מסביר עורך המחקר, מישלה היל מאוניברסיטת אדית קוואן (ECU) באוסטרליה. "המציאות היא שיש להסתכל בזהירות על אתרי האינטרנט והאפליקציות האלה, מכיוון שהם לא מסתכלים על התמונה המלאה".

עוד בוואלה! NEWS

גם הרופאים שלכם מחפשים מידע בגוגל כשהם מרגישים רע

לכתבה המלאה

היל ועמיתיו מצאו 36 אפליקציות ואתרים לבדיקת תסמינים ויעוץ רפואי און ליין חינם. לאחר מכן הם בדקו אותם על פי 48 תיאורי מצב רפואיים, על סמך התסמינים שהמטופלים נוטים להציג כאשר הם חווים מחלות שונות.

הממצאים של האפליקציות והאתרים האלה הניבו תוצאות מעורבות. ב-27 השירותים שהפיקו מידע אבחוני בהתבסס על התסמינים שסופקו, האתרים נתנו את האבחנה הנכונה רק ב-36 אחוזים מהבדיקות - כלומר, בערך שני שלישים מהזמן, הניחוש הטוב ביותר שלהם למה שיכול לעזור לכם, היה שגוי.

מחקר קודם שפרסם לפני חמש שנים על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצא כמעט את אותם נתונים בניסוי שלהם שבדק את זה, בו 23 אפליקציות ואתרים הציעו את האבחנה הנכונה תחילה רק ב-34 אחוזים מהמקרים. מה שזה בעצם אומר שסך הכל, בחצי העשור האחרון, האתרים הואפליקציות הללו לא הפכו אמינים יותר, לפחות מבחינת קביעת המחלה היחידה והסבירה ביותר שאדם עלול להיות חולה בה.

מחשב לא מכיר את הרקע שלכם. רופא מחפש באינטרנט (צילום: shutterstock)

אבל המחקר מצא שהם גם לא חסרי תועלת. הצוות של היל מצא כי האתרים והאפליקציות הללו נתנו אבחנה נכונה בתוך עשר התוצאות המובילות שיצאו כ-58 אחוזים מהזמן. ואף על פי כן, ברור שיש כאן עדיין הרבה מאוד חוסר דיוק. תחום אחד שבו הם דווקא התקדמו היה שבמרבית המקרים האפליקציות והאתרים הפנו אנשים לקבלת טיפול רפואי. "העצות לחיפוש טיפול רפואי למקרי חירום וטיפול דחוף היו בסביבות 60 אחוז מהזמן, אך במקרים שאינם מקרי חירום הם צנחו ל-30 עד 40 אחוזים", אומר היל.

למרות החסרונות הרבים בבקשת עזרה או אבחון דרך המחשב, החוקרים טוענים כי המחשבים יכולים להיות מועילים אך רק אם אנשים היו משתמשים בהם כמשאב חינוכי בשילוב עם התייעצויות של שירותי בריאות מקצועיים.

"האתרים והאפליקציות האלה לא מכירים את ההיסטוריה הרפואית שלכם או תסמינים אחרים", אומר היל. "אנשים חסרי ידע בתחום הבריאות, עשויים לחשוב שהעצות שניתנו להם מדויקות או שמצבם אינו רציני ככל שיהיה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully