אם יש לכם תינוק בבית, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות למען ההתפתחות המוטורית שלו, היא להשכיב אותו על הבטן. למסקנה הזאת הגיעו (שוב) חוקרים שביצעו סקירה שיטתית של מחקרים, שתתפרסם בקרוב בכתב העת Pediatrics.
ההמלצה להשכיב תינוקות (עד גיל חצי שנה) על הבטן (תחת השגחה) אינה חדשה, היא ידועה זה זמן כפעילות חיונית שמסייעת לתינוקות לפתח ולחזק את חגורת הכתפיים, שמאפשרת להם לזקוף את הראש ובהמשך גם להתרומם, לזחול על גחונם וכן הלאה. זמן מפוקח על הבטן נחשב לאבן היסוד של ההתפתחות המוטורית, והמחקר החדש מהווה חיזוק נוסף לכך.
החוקרים מאוניברסיטת וולונגונג באוסטרליה בחנו 16 מחקרים שונים שפורסמו בנושא של השפעות שכיבה על הבטן על התפתחותם המוטורית של תינוקות. סך הכל במצטבר בכל המחקרים הללו נבדקו 4,237 תינוקות משמונה מדינות שונות בעולם. מסקנותיהם היו ש"זמן בטן" קשור באופן הדוק עם התפתחות המוטוריקה הגסה וכן עם התפתחותו הכללית של התינוק ובעלת השפעה חיובית במיוחד על התחלת התנועה של התינוק בדמות התהפכות וזחילה.
שהות של תינוקות על הבטן בזמן ערות מיטיבה ומשפרת גם מצבים כמו תסמונות הראש השטוח (פלגיוצפליה, תסמונת שקורית עקב שכיבה ממושכת של תינוקות על גבם ומפעילה לחץ על החלק האחורי של הגולגולת שלהם). עם זאת, בתוך שלל המשימות הכרוכות בטיפול בתינוק קטן, החלפת חיתולים, האכלות, הרדמה ורחצה, הורים שוכחים לעתים לפנות זמן ייעודי לשהות של התינוק על הבטן.
"קורה לפעמים ש'זמן בטן' נדחק מטה בסדר העדיפויות של הורים", אמרה ד"ר ג'ניפר שו, העורכת הרפואית של אתר האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, והוסיפה שבדיוק בגלל זה חשוב להקדיש חלונות זמן ייעודיים לכך בכל יום. ההמלצה שלה היא לעשות זאת למשך כמה דקות בכל פעם, כך שבמצטבר יהיה לתינוק 'זמן בטן' של חצי שעה בכל יממה. "זה באמת ישפיע בצורה מאוד משמעותית על איך שהתינוק שלכם ילמד לזחול ולהתהפך", אמרה ד"ר שו.
אל תפספס
בשנת 1992, בעקבות עלייה במקרי מוות בעריסה, הוציאה האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב המלצה גורפת להשכיב תינוקות לישון על גבם ולא על הבטן. עם הזמן, גופי בריאות ברחבי העולם הצטרפו להנחיה הזאת, שהצילה את חייהם של תינוקות רבים והביאה לירידה בשיעור מקרי המוות בעריסה. אך עם זאת, במקביל היתה לה גם השפעה שלילית מסויימת שרופאים החלו להבחין בה - תינוקות שהושכבו על גבם נטו לפתח יכולות מוטוריות לאט יותר והיתה גם עלייה בשיעור התינוקות עם צורות ראש חריגות.
העניין הוא שתינוקות לא תמיד אוהבים להיות על הבטן, לחלקם זה קשה ומעייף יותר והם מתחילים לקטר ואז לבכות. לכן, ממליצים המומחים להתחיל לתרגל 'זמן בטן' משלב מאוד מוקדם. כמה מוקדם? כבר מהיום שאתם חוזרים הביתה עם הרך הנולד מבית החולים. בתור התחלה, אפשר להסתפק בכמה דקות ביום ובהדרגה להעלות את פרקי הזמן שבהם התינוק או התינוקת נמצאים על הבטן עד שמגיעים לבערך 30 דקות יומיות (לא בהכרח רצופות) ואז לשעה.
במחקר האוסטרלי כתבו החוקרים כי 'זמן בטן' יכול לאפשר להורים לראות את ילדיהם "משיגים יעדים קטנים אך משמעותיים", ובכללם יעדי התפתחות שנחשבים לאבני דרך בהתפתחות האנושית: היכולת להרים ראש, היכולת להניע את הידיים והרגליים בשכיבה והיכולת להתיישב בעזרת תמיכה מהידיים. הם הוסיפו כי מסקירתם עולה עוד כי זמן הבטן תורם גם לבריאות הלב וכלי הדם של תינוקות ומשפר את מדדי ה-BMI שלהם.
גם ארגון הבריאות העולמי מכיר בחשיבותו של 'זמן בטן' וזו גם הסיבה שהוא מחשיב אותו כפעילות הגופנית המומלצת ביותר לתינוקות עד גיל שנה.