מחקר חדש טוען כי שיטת הרדמה בה משאירים תינוקות בוכים באמצע הלילה "אינה מהווה השפעה מזיקה על התפתחותם". המחקר שנערך על 178 ילדים והוריהם, הראה כי אין השפעה שלילית על הקשר בין התינוקות לאמהות שלהם או על התפתחותם ההתנהגותית כפעוטות.
המחקר, שנערך באוניברסיטת וורוויק שבאנגליה, מצא גם כי יותר ויותר הורים נתנו לתינוקות שלהם "להרגיע את עצמם" במהלך 18 החודשים הראשונים, וכי השארתם לבכות כתינוקות קטנים הובילה להפחתת הבכי בהמשך. זה בסך הכל המחקר השלישי בחמישים השנים האחרונות שחקר האם שיטה זו פוגעת בהתפתחות התינוק ובקשר שלו עם הוריו - נושא שמביא לדיונים סוערים אצל הורים וחוקרים.
החוקרים עבדו כאמור עם 178 ילדים והוריהם ושאלו אותם על תדירות הבכי של ילדם בשלבים שונים בין היוולדו של התינוק לגיל 18 חודשים. החוקרים העריכו את ההתפתחות ההתנהגותית של הילד והקשר שלו להורה.
אל תפספס
החוקרים שמחקרם פורסם בכתב העת Journal of Psychology and Psychiatry, גילו שהשימוש בטכניקת הקרויה ""cry it out, היה נדיר כאשר נולד תינוק, אך גבר במהלך 18 החודשים הראשונים לחייו של הילד. הם מצאו כי לא הייתה לכך שום השפעה שלילית בששת החודשים הראשונים של התינוק. ההשפעה הזו נבדקה באמצעות מידת החיבור של תינוק למטפל שלו במהלך פרקי פרידה ואיחוד.
בנוסף, לא נמצא הבדל בהתפתחות ההתנהגותית לאחר 18 חודשים בין ילדים שנתנו להם לבכות ובין אלה שהרגיעו מיד. בינתיים, "משך הבכי" של הילד נמצא נמוך יותר לאחר 18 חודשים אם הורים השאירו ילדים לבכות כמה פעמים כשהם נולדו. לטענתם, לתת לתינוק לבכות מבלי להתערב, קשור גם בהצבת גבולות, עידודם להרגעה עצמית ולא הזנחתם כפי שכמה הורים חרדים חוששים.
תדירות השארת תינוקות לבכות בששת החודשים הראשונים לא נמצאה קשורה לאף השפעה התנהגותית שלילית על התפתחות התינוקות או התקשרות אם-תינוקות בגיל 18 חודשים", כתבו מחברי המחקר.
"לא ממליצים להשאיר תינוקות לבכות ולא להגיב מייד"
עם זאת המחברים הזהירו כי המחקר שלהם לא ממליץ להשאיר תינוקות לבכות ולא להגיב מייד. הכותבים ציינו כי הורים רבים הגיבו באופן אינטואיטיבי לתינוקותיהם - והגיעו אליהם מיד כאשר בכו כשהיו צעירים יותר. אולם ככל שהתבגרו, ההורה חיכה לראות אם התינוק שלו יכול להרגיע את עצמו.
ד"ר איטן בילגין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת וורוויק, אמר כי "רק שני מחקרים קודמים לפני כמעט 50 או 20 שנה בדקו אם לתת לתינוקות לבכות משפיע על התפתחותם. המחקר שלנו מתעד את ההורות העכשווית בבריטניה ואת הגישות השונות לבכי בהן נעשה שימוש".
פרופסור דיטר וולקה, שהוביל את המחקר, הוסיף: "מרבית ההורים מסתגלים באופן אינטואיטיבי לאורך זמן ומותאמים לצרכיהם של תינוקם, מחכים קצת לפני שהם מתערבים בבכי ומאפשרים לתינוקות שלהם אפשרות ללמוד ויסות עצמי. מרבית התינוקות מתפתחים היטב בין אם הוריהם מתערבים מיד ובין אם נותנים להם לבכות". הוא הוסיף כי "התערבות הורית בכל פעם שתינוק בוכה יכולה להתיש את ההורים ולהעמיד את האימהות הטריות בסיכון גבוה יותר ללחץ ותשישות. זה עשוי למעשה להקשות על בני הזוג להיות הורים טובים ורגועים".