אם יש משהו נוסף שמשבר הקורונה עשה, מלבד הנזקים הבריאותים והכלכליים, זה לחשוף רבים אל האנשים שמרכיבים לא רק את מערכת הרפואה, אלא גם את מערכת החינוך. לצד ביקורת לא מעטה כלפי המורים והמורות, יש גם הרבה אהדה והערכה למה שהם ניסו לעשות כדי לשמור על קשר עם התלמידים שלהם בתקופה המאתגרת הזו. מנהל ביה"ס מארה"ב עשה את זה בצורה מעוררת הערכה.
לפני מספר שבועות, הבין המנהל וירדי מונטגומרי שתלמידי י"ב בבית הספר התיכון ווילי שבווילי טקסס לא יחזרו ככל הנראה לספסל הלמודים השנה, עקב התפשטות הקורונה. "הסתכלתי בלוח השנה וראיתי את כל הדברים שהתלמידים עתידים להתגעגע אליהם", הוא סיפר ל- Yahoo Life. "אנחנו בית ספר עמוס מסורת והילדים האלה התנהלו כל חייהם והסתכלו על כל מה שתלמידי י"ב עשו לפניהם, ונאלצו לעשות, ושהם מצפים לעשות".
אז המנהל מונטגומרי החליט לעשות משהו מיוחד בכיתת הבוגרים כדי לנסות לפצות, כמה שניתן, על מה שהם יחסירו. הוא החליט לבקר באופן אישי את כל 612 התלמידים שעומדים לפני סיום ביה"ס.
"אמרתי למזכירה שלי, 'תני לי מפה'," אומר מונטגומרי. "היו לי 17 עמודים של כתובות Google Map". המסע ארך 12 יום - כשהוא צובר 79 שעות ברכב וקרוב ל-1,300 קילומטרים בכל האזור מחוץ לדאלאס, טקסס. אשתו נהגה בזמן שהוא ישב במושב הנוסע כך שיוכל בקלות רבה יותר לקפוץ ולצאת מהרכב.
כשהגיע לבתי התלמידים הייתה למונטגומרי תכנית קבועה. "הייתי ניגש לדלת עם מסכת פיראטים, דופק על הדלת וההורה היה צריך ללכת להוציא אותם מהמיטה או איפה שהם לא היו, והם היו באים לדלת והייתי אומר להם, 'הדברים לא ממש שמחים בתיכון ווילי כרגע כי אתם לא שם, אבל באחד מהימים האלה אנחנו נצחק על זה', והייתי נותן להם חטיף סניקרס וכרטיס ברכה וממשיך בדרכי". הוא גם צילם סלפי עם כל אחד מהתלמידים, או עם בן משפחה אם היה התלמיד לא היה בבית, והרכיב מהם סרטון.
עוד בוואלה!
איך הם הגיבו? "600 אנשים שונים, אז התגובות שונות", אמר מונטגומרי. "הייתה לי גברת צעירה אחת, לורן גורלי שמה, הלכתי לביתה והיא לא הייתה שם אז השארתי את הכרטיס אצל אמה שהתקשרה אלי באותו היום וסיפרה לי שהיא לא מוצאת את הכרטיס ושזה ממש חשוב לה והיא תשמח אם אשלח עוד אחד. אמרתי 'אני פשוט אביא לך עוד אחד'. הנערה לא ידעה שאני חוזר וברגע שהיא ראתה אותי היא החלה לבכות. זה היה הרגע הכי מיוחד בכל המסע הזה".
מונטגומרי אומר שהוא מקווה שצורה כלשהי של סיום הלימודים תתרחש בהמשך החודש, והוסיף כי, "התקווה שלי לכיתה של 2020 היא שהם יעזבו את בית הספר בידיעה שהיה להם את החודשיים האחרונים הכי ייחודיים ללימודים.הוא מוסיף, "אני רק רוצה שיידעו שאכפת להם. שהבנו, הרגשנו את הכאב שלהם, ורצינו להקל עליהם ככל האפשר".
מונטגומרי אולי הרים את מצב רוחו של כיתתו הבוגרת בביקוריו הבלתי מאושרים, אך הוא טוען שהוא עשה זאת באותה מידה למען עצמו. "אמרתי להם בבירור, 'זה בשבילי, אני לא יכול לראות אתכם מפספסים בכל יום את הסופטבול שלכם, את הגולף, את הופעות המקהלה, אני צריך לראות אותכם. זה בשבילי".