מחקר מהארוורד: ייתכן שנצטרך לחיות בסגר לסירוגין עד 2022

חוקרים יצרו מודל של המגפה וגילו שהנגיף כאן כדי להישאר וכי ההתמודדות איתו תחייב תקופות של ריחוק חברתי והקלות לסירוגין, עד שתיווצר חסינות עדר באוכלוסייה או עד שיימצאו תרופה או חיסון

רויטרס

סגר חד פעמי לא יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, וייתכן שנזדקק לתקופות נוספות של ריחוק חברתי עד לשנת 2022, כדי למנוע קריסת בתי חולים - כך הסיקו חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בארה"ב, שיצרו מודל של התנהגות המגפה. מסקנות המחקר הזה מתפרסמות במקביל להגעתה של ארה"ב למה שמומחים מעריכים שהוא שיא המגפה שם, והמדינות שבהן היה מספר רב של מקרים משוועות להשתטחות העקומה.

ההדמייה הממוחשבת של מסלול מגפת ה-Covid-19 שיצרו החוקרים, מניחה שהיא תהפוך בסופו של דבר למחלה עונתית (כמו וירוסים אחרים מאותה משפחה, שגורמים למחלות הצטננות), ששיעוריה יתגברו בחודשי החורף הקרים בכל שנה. אולם, גם במודל הזה ישנם עדיין כמה נעלמים בעלי חשיבות, בהם רמת ומשך החסינות שירכשו מי שכבר חלו בנגיף.

עוד בוואלה! NEWS

מחקר: לא כל חולי הקורונה מפתחים נוגדנים למחלה

לכתבה המלאה

"מצאנו שאמצעי ריחוק חברתי שיינקטו כצעד חד פעמי לא יהיו אפקטיביים מספיק ככל הנראה להתמודדות עם נגיף ה-SARS-CoV-2 הנוכחי ולא יצליחו להשאיר את מספר המקרים מתחת לסף הקריטי של יכולת ההכלה של בתי החולים ומחלקות הטיפול הנמרץ בארה"ב", אמר סטיבן קיסלר, שעמד בראש צוות החוקרים, בשיחה עם עיתונאים שנערכה לאחר פרסום המחקר בכתב העת Science.

תקופות ארוכות מדי של סגר וריחוק חברתי עלולות להיות מזיקות. אדם נוסע ברכבת התחתית בטוקיו, יפן (צילום: רויטרס)

"נראה כי מה שיידרש, בהיעדר אמצעים אחרים למיגור הנגיף, הוא סדרה של תקופות סגר וריחוק חברתי", אמר קיסלר. החוקרים אמרו עוד כי יהיה צורך בעריכת בדיקות בהיקפים נרחבים כדי לקבוע את קריטריון הסף שבו מחזירים את כולם לבתים ומחילים שוב סגר. עם הזמן, וככל שיהיה אמצעים חדשים לטיפול במחלה, ניתן יהיה לדברי החוקרים להקל בתדירות ובמשך תקופות הסגר. אולם, כל עוד אין תרופות או חיסון למחלה, תקופות של סגר לסירוגין יאפשרו לבתי החולים להתאושש ולחדש את יכולת הטיפול בגלי החולים שיגיעו בתקופות של הקלות בסגר.

"בתקופות של הקלה בסגר למעשה תתאפשר הדבקה בשיעור גבוה ומהיר יותר, שבסופו של דבר תתרום להיווצרותו של אפקט חסינות עדר באוכלוסייה", אמר מארק ליפשיץ, אחד החוקרים. בהקשר לכך, תקופות ארוכות מדי של סגר וריחוק חברתי עלולות להיות מזיקות. באחד המודלים שהריצו החוקרים "הריחוק החברתי היה כל כך אפקטיבי, עד שכמעט ולא נרכשה חסינות באוכלוסייה", נכתב במאמר, ומכאן הצורך בסגר לסירוגין.

תקופות הסגר יאפשר לבתי החולים להתאושש ולשקם את יכולת הטיפול שלהם בחולים. בית חולים בניו יורק (צילום: רויטרס)

החוקרים הודו כי נקודת התורפה המשמעותית ביותר במחקרם היא העובדה שאנחנו עדיין לא יודעים מה טיבה המדוייק של החסינות שנוצרת אצל מי שכבר נדבקו בנגיף והחלימו. הניחושים הטובים ביותר של הקהילה המדעית מבוססים על וירוסים דומים ממשפחת הקורונה, שיוצרים מידה מסויימת של חסינות שמחזיקה מעמד כשנה. כמו כן, ייתכן שישנה חסינות חלקית לנגיף הקורונה החדש, שנוצרת עקב הידבקות בנגיפים דומים ממשפחה הקורונואידים שגורמים למחלות צינון שונות.

אם יש דבר אחד שנראה ודאי, הרי זה שהנגיף הזה לא הולך לשום מקום והוא כאן כדי להישאר. החוקרים קבעו שזה מאוד לא סביר שהחסינות שתיווצר באוכלוסייה תהיה חזקה או ממושכת מספיק כדי למגר לחלוטין את הנגיף הזה לאחר הגל הראשון (כפי שקרה עם מגפת הסארס בחורף של 2002-2003).

בדיקות סירולוגיות לאיתור נוגדנים בדמם של מי שנדבקו בנגיף יהיו כלי קריטי בניסיון לענות על השאלות הרות הגורל הללו, טענו החוקרים, וחיסון הוא עדיין הפיתרון האולטימטיבי במלחמה בקורונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully