וירוס הקורונה מפחיד רבים ברחבי העולם, אך למרות הדיווחים הבלתי פוסקים על מספר הנדבקים שחצה את המיליון ומתקרב לשני מיליון ומספר מקרי המוות שחצה את קו מאה האלף בעולם, המציאות היא שהרוב המוחלט של האנשים שחולים במחלת ה-COVID-19 מחלימים ממנה.
כשם שמספר המקרים גדל, כך גם מספר אחר: אלה שהחלימו. באמצע מרץ מספר החולים בארצות הברית שהחלימו רשמית מהנגיף היה קרוב לאפס. המספר הזה נמצא עכשיו בעשרות אלפים והוא מטפס כל יום. ברחבי העולם כולו החלימו כבר למעלה מ-400 אלף בני אדם, ובישראל 1,340 בני אדם. אבל ההחלמה מ- COVID-19 מורכבת יותר מאשר פשוט להרגיש טוב יותר.
איך הנגיף פוגע בנו?
נתחיל מהתחלה, נגיף ה-SARS-CoV-2 מדביק את דרכי הנשימה העליונות והתחתונות כאחד, ולכן הוא גם מדבק מאוד, וגם גורם למחלה בעלת פוטנציאל קשה מאוד. פרט לפגיעה בתאי הריאות כתוצאה מזיהום הנגיף, מערכת החיסון נלחמת ותוקפת את הנגיף, מה שגורם לדלקת ולחום. אחד המאפיינים של הנגיף הנוכחי הוא תגובה קיצונית של מערכת החיסון, שיוצרת נזק רב יותר מאשר הנגיף עצמו. כך למשל, כלי דם מאפשרים לתאים שקשורים להגנה על הגוף להגיע לאתר שבו מתרחש זיהום, אבל באותו הזמן כלי הדם מאפשרים לנוזלים רבים יותר להגיע לריאות, מה שמחמיר את המצב הנשימתי.
באופן דומה, תגובת יתר שמכונה גם "סערת ציטוקינים" גורמת לתגובה דלקתית חמורה שגורמת לפגיעה ריאתית ולתמותה. במהלך סערת ציטוקינים, מערכת החיסון תוקפת כרצונה מבלי לפגוע ביעדים הנכונים. כאשר זה קורה, אנשים גם נעשים יותר רגישים לזיהומים על ידי חיידקים שאינם קשורים לנגיף הקורונה ועלולים לפגוע באיברים שונים אחרים.
עוד בוואלה!
איך הגוף נלחם ב-COVID-19?
ברגע שאדם נחשף לנגיף הקורונה, הגוף מתחיל לייצר נוגדנים כדי להילחם בזיהום. כאשר הנוגדנים הללו מתחילים להכיל את הנגיף בהצלחה ומונעים ממנו להשתכפל בגוף, בדרך כלל הסימפטומים מתחילים לרדת ומתחילים להרגיש טוב יותר.
בסופו של דבר, אם הכל מתנהל כשורה, מערכת החיסון תשמיד לחלוטין את הנגיף והחולה יתאושש לחלוטין. בממוצע, אדם שנדבק ב- SARS-CoV-2 יחוש ברע כשבעה ימים מרגע הופעת הסימפטומים. אפילו לאחר שהתסמינים נעלמים, עדיין עלולות להיות כמויות קטנות של הנגיף במערכת של המטופל, ועליהם להישאר מבודדים במשך שלושה ימים נוספים כדי להבטיח שהם התאוששו באמת ואינם מדבקים יותר.
באופן כללי, לאחר שחולה מתאושש מזיהום ויראלי, הגוף שומר במערכת תאים המכונים לימפוציטים. תאים אלה "זוכרים" וירוסים שהגוף חווה בעבר ויכולים להגיב במהירות ולהילחם בהם שוב. אם נחשפים לנגיף שכבר חוויתם, הנוגדנים ככל הנראה יעצרו את הנגיף לפני שהוא יתחיל לגרום לתסמינים. אתם נהיים חסינים. זה העיקרון שמאחורי חיסונים רבים, וזה אחד העקרונות מאחורי התיאוריה של "חיסון העדר".
לרוע המזל החסינות אינה מושלמת. עבור וירוסים רבים, כמו חזרת, החסינות יכולה לדעוך עם הזמן, מה שמותיר אותנו רגישים לנגיף בעתיד. זו הסיבה שצריך לקבל חיסוני דחף מדי פעם שגורמים למעשה למערכת החיסון ליצור יותר נוגדנים ותאי זיכרון.
מתי מחליטים שאדם נרפא?
מכיוון שווירוס הקורונה הנוכחי הוא חדש לחלוטין, מדענים עדיין לא יודעים אם אנשים המחלימים מ- COVID-19 חסינים לחלוטין מפני הידבקות עתידית בנגיף. רופאים מוצאים נוגדנים בדמם של חולים, וזה מצביע על התפתחות של חסינות. אך נותרה השאלה כמה זמן החסינות הזו תימשך. וירוסים אחרים כמו SARS ו-MERS מייצרים תגובה חיסונית שתגן על אדם לפחות לזמן קצר. הדבר ככל הנראה נכון גם ל- SARS-CoV-2, אך המחקר פשוט לא נעשה עד היום כדי לומר זאת באופן סופי.
כדי להיות מוגדרים כחולים שהחלימו לגמרי, יש לעמוד בקריטריונים מסוימים ולעבור כמובן בדיקות. מבחינה רפואית, אדם צריך להיות נטול חום ללא תרופות להפחתת חום במשך שלושה ימים ברציפות. עליהם להראות שיפור בסימפטומים האחרים שלהם, כולל שיעול מופחת וקוצר נשימה. ולוודא כי עברו לפחות שבעה ימים מלאים מאז שהסימפטומים החלו. בנוסף לדרישות אלה, הנחיות ה-CDC (המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב), מציינות כי אדם צריך להימצא שלילי לנגיף הקורונה לפחות פעמיים, כאשר הבדיקות נלקחות בהפרש של לפחות יממה בין זו לזו.