נגיף הקורונה אולי נעלם מסין, אבל כעת יש בעיה אחרת

סין אולי נמצאת אחרי שיא ההתפרצות של הקורונה, אבל הנגיף השאיר אחריו עקבות שניתן יהיה להרגיש עוד הרבה שנים. רוב הצוות המטפל שהיה בחזית במאבק נגד מחלת ה- COVID-19 בווהאן בסין חווים תסמינים של מצוקה פסיכולוגית, כך עולה ממאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA Network Open.

חלק מהדאגות שמטרידות רופאים ואחיות שנמצאים בעומס עבודה בלתי אפשרי בתקופה זו, כוללות מלבד מצבם הבריאותי של החולים ורווחתם של בני המשפחה, גם מחסור באספקה, זרם של חולים חדשים ומספר מתים גבוה. החשש של צוותי הרפואה מלהיות נשאים של הנגיף, מוסיף גם היא למועקה הקיימת.

משתתפי המחקר לא הועסקו רק בבתי חולים במרכז מוקד המגיפה העולמית בווהאן, אלא גם באזורים אחרים במחוז חובי ובבתי חולים משבעה מחוזות אחרים. מגיפות גורמות לשחיקה של רופאים בקצב מהיר שלא כמו כל סכנה תעסוקתית אחרת שהם עלולים להיתקל בה, לכן מחקר זה נחוץ מאוד כדי לשפוך אור על הנושא שלעתים קרובות לא מובא לסדר היום הציבורי. במהלך התפרצות נגיף ה-SARS, בשנת 2003, 89 אחוזים מעובדי הבריאות דווחו על תסמינים פסיכולוגיים.

המחקר שנערך על ידי המחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ג'יאנג בדק את מצבם הנפשי של 1,257 אנשי רפואה. ב-34 מרפאות ייעודיות ובתי חולים בתאריכים 29 בינואר עד 3 בפברואר. 60.8 אחוזים מהנסקרים היו אחים ואחיות ו-39.2 אחוזים היו רופאים ורופאות. 64.7 אחוזים היו בני 26 עד 40.

התוצאות הראו כי 634 משתתפים סבלו מתסמיני דיכאון (50.4 אחוזים), 560 משתתפים חוו תסמיני חרדה (44.6 אחוזים), 427 משתתפים הראו תסמינים של נדודי שינה (34.0 אחוזים) ו-899 משתתפים חוו מצוקה פסיכולוגית (71.5 אחוזים).

המחקר מצא כי ככל הנראה אחיות נדבקות ב-COVID-19 עקב קשר הדוק עם חולים במשך שעות ארוכות. כמו כן, אפשרות זו הופכת אותם לפגיעות יותר לבעיות פסיכולוגיות, בהתאם לממצאי המחקר. מכיוון ש-90 אחוזים מהאחיות היו נשים ו- 71.5 אחוזים מהן היו אחיות מתחילות, היה להן פחות ניסיון בעבודה כדי להתמודד עם הטראומה.

בנוסף לכך, העבודה במרכז מוקד ההתפרצות בווהאן גרמה לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לדווח על תסמינים חמורים יותר מאלו העובדים מחוץ לווהאן במחוז חוביי. הקרבה עשתה את ההבדל מכיוון שתסמינים אלה היו חזקים עוד יותר בהשוואה לאחרים מחוץ למחוז חוביי. החוקרים הצהירו במחקר כי "מבין המשתתפים 760 (60.5 אחוזים) עבדו בווהאן, 261 (20.8 אחוזים) עבדו במחוז חוביי מחוץ לווהאן. 236 (18.8 אחוזים) עבדו מחוץ למחוז חוביי".