עלייה בטמפרטורות ובאחוזי הלחות ככל הנראה יאטו את קצב התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם - כך מסיק מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים משתי אוניברסיטאות בסין. אולם, מזג האוויר המשתנה לבדו לא יוכל לעצור את המגפה.
החוקרים בדקו נתונים שנאספו ממאה ערים בסין ומצאו כי ככל שהטמפרטורות ואחוזי הלחות עלו בהן, שיעור מקרי מחלת covid-19 ירד בהתאמה. "טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית גבוהה הפחיתו משמעותית את ההדבקה בנגיף", כתבו החוקרים מאוניברסיטאות בייהאנג וצינגהואה בסין. עם זאת, החוקרים במחקר הנוכחי ומומחים לבריאות הציבור כאחד מדגישים כי למרות שנגיף הקורונה לא משגשג במזג אוויר חם ולח, הדבר צפוי רק להפחית את קצב ההדבקה שלו - לא לעצור אותו לחלוטין.
נגיף הקורונה הופיע לראשונה בסין בחודש דצמבר 2019 והתפשט במהירות מסחררת בחסות מזג האוויר הקר והיבש, לא רק בסין, כי אם ברחבי מדינות רבות בעולם. שיא המגפה בסין הגיע בחודש פברואר, שבו התגלו 15,000 מקרי הדבקה ביום אחד. אולם, כעת האביב הגיע לסין באופן רשמי והביא איתו צניחה בשיעור המקרים החדשים. בשבוע שעבר דיווחו הרשויות במדינה על אפס מקרים חדשים של הדבקה מקומית (ישנם מספר מקרים חדשים של חולים שנכנסו למדינה מחו"ל). מדובר בנתון מעודד, אם כי הוא גם תוצאה של הסגר ההדוק שהופעל ונאכף במדינה.
עוד בוואלה!
הניסיון לבודד את השפעת מזג האוויר בלבד על קצב מקרי ההדבקה משאר הגורמים ששיחקו פה תפקיד הוא לא פשוט בכלל, אבל זה בדיוק מה שניסו לעשות החוקרים הסינים במחקרם. לשם כך הם אספו וניתחו נתונים מ-100 ערים ברחבי סין שבהן היו לפחות 40 מקרי הדבקה ב-covid-19 בין התאריכים 21-23 בינואר 2020. הם ניטרו את אומדן מקרי ההדבקה הצפויים, הטמפרטורות ואחוזי הלחות באותן ערים עד ל-24 בינואר (התאריך שבו הוחל הסגר).
המפתח טמון במקדם ההדבקה
החוקרים השתמשו במקדם ההדבקה - שהוא המספר הממוצע של אנשים שכל חולה בקורונה מדביק, כדי לעקוב אחר קצב ההדבקה בערים. והם ביצעו התאמות בחישוביהם בהתאם לגורמים אחרים שיכולים היו להשפיע על קצב ההדבקה, כמו למשל רמת הצפיפות בכל עיר והדירוג הסוציו-אקונומי שלה, כדי לייצר מקדם הדבקה משוקלל עבור כל עיר.
מקדם ההדבקה ברחבי העולם נע סביב 2-2.5. משמעות הדבר היא שכל חולה בקורונה מעביר את הנגיף לשני אנשים נוספים לפחות (ולפעמים ליותר). אולם, החוקרים הסינים ראו שהנתון הזה פוחת כאשר הלחות והטמפרטורות עולות. "עלייה של אחוז אחד בטמפרטורות ואחוז אחד בשיעור הלחות היחסית מקטינות את מקדם ההדבקה בשיעור של 0.0383 ו-0.0224, בהתאמה" - כתבו החוקרים.
אמנם לא מדובר על מספרים גדולים, אך לדברי החוקרים אין לזלזל בכך. "בימים המוקדמים של ההתפרצות מדינות שבהן טמפרטורת האוויר והלחות היו נמוכות יותר (כמו קוריאה, יפן ואיראן) חוו התפרצויות חמורות יותר ממדינות שבהן מזג האוויר היה חם ולח יותר (סינגפור, מלזיה, תאילנד)", ציינו החוקרים.
מדענים אינם יודעים לומר בדיוק למה וירוסים רבים - בהם גם וירוסים ממשפחת הקורונה שאליה משתייך הנגיף הנוכחי - מתפקדים טוב יותר בסביבה שבה מזג האוויר קר. אבל ידוע שהמערכת החיסונית של בני האדם חלשה יותר בחורף. מזג אוויר קר ויבש מייבש את הנזלת באף שלנו, שמהווה את קו ההגנה הראשון נגד פולשים זרים ועויינים. וירוסים נשימתיים לרוב חודרים דרך דרכי הנשימה באף. ועובדה רלוונטית נוספת, היא שפגוציטים, סוג מסויים של תאי חיסון, נוטים להיות פעילים פחות בגוף בטמפרטורות נמוכות, ומשמעות הדבר שהם פחות יעילים בזיהוי והשמדה של וירוסים מזיקים שחודרים לגוף.
לפי החישובים של החוקרים הסיניים, אם הטמפרטורות בארה"ב - שבה יש כבר למעלה מ-40 אלף חולים בנגיף - יעלו ב-15 מעלות צלזיוס, כל אדם שנושא את הנגיף ידביק 0.6 אנשים פחות. בשילוב עם שמירה על ריחוק חברתי בין אנשים, הנתון הזה יכול להשפיע בצורה משמעותית על תפוצת הנגיף. ועם זאת, לא מדובר על משהו שיכול להביא לעצירה מוחלטת של הנגיף, כפי שדובר במחקרים אחרים, שטענו כי הוא אינו מסוגל להתקיים בטמפרטורה של יותר מ-30 מעלות צלזיוס.