מחקר גדול מצא שילדים לאו דווקא מוגנים מקורונה

בווידאו: משרד הבריאות קורא לאזרחים להשאר בבית

בסיוט של מגפת הקורונה שמשתולל ברחבי העולם, הורים הצליחו להתנחם בדבר אחד - דיווחים מוקדמים הראו כי באופן מסתורי הנגיף לא פוגע בילדים, והקשישים הם אלה שצריכים בעיקר להיזהר ממנו. מאמר שפורסם השבוע בכתב העת Pediatrics, המבוסס על 2,143 ילדים בסין, מספק את העדויות הנרחבות ביותר על התפשטות הנגיף בילדים, ויש חדשות רעות וחדשות טובות.

המחקר אכן נותן אישור לכך שהפגיעה של נגיף הקורונה פחות חמורה בקרב ילדים, כאשר יותר מ-90 אחוזים חולים במחלה קלה עד בינונית או אפילו לא מפתחים סימפטומים. אולם הוא מכיל מידע מדאיג אודות תת-קבוצה אחת - תינוקות - ומציע שילדים עשויים להוות גורם קריטי בהתפשטותה המהירה של המחלה.

הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שילדים נדבקים בכל קבוצות הגיל והמינים. מבין החולים שנבדקו, מחציתם היו מפרובינציית הוביי, מוקד ההתפרצות, ואילו האחרים היו מאזורים גובלים. הם נעו בין גילאי לידה ל-18, כשהגיל החציוני היה 7 שנים.

ניתוח שערכו חוקרי המרכז הרפואי לילדים בשנגחאי יואניואן דונג, הראה כי מקרים קלים (52 אחוזים) אופיינו בסימפטומים של הצטננות - חום, עייפות, שיעול, כאב גרון, נזלת והתעטשות. לחלק מהמטופלים לא היה חום ורק תסמיני עיכול כמו בחילה, הקאות, כאבי בטן ושלשולים. לילדים עם זיהום בינוני (39 אחוזים) היתה דלקת ריאות עם חום ושיעול תכופים, בעיקר שיעול יבש, ואחריו שיעול רטוב יותר. חלקם סבלו מחרחורים, אך ללא קוצר נשימה.

מקרים חמורים היו נדירים (5 אחוזים) וכך גם אלה שנזקקו לטיפול קריטי (0.4 אחוזים) המקרים הקשים החלו בסימפטומים נשימתיים מוקדמים שלעיתים היו מלווים בבעיות במערכת העיכול. כשבוע לאחר מכן הילדים התקשו יותר לנשום. מקרים אלה התקדמו לעתים במהירות למחלה קריטית עם מצוקה או כישל נשימתי חריף, שבתורם הובילו לעיתים לחוסר תפקוד איברים אחר - אי ספיקת לב או פגיעה בכליות. על פי המחקר, ילד בן 14, מת מהמחלה ב-7 בפברואר, אך לא נחשפו פרטים נוספים עליו.

עניין מיוחד לחוקרים היה בקבוצה של שבעה תינוקות (11 אחוזים מכלל התינוקות במחקר), ושני ילדים בגילאי שנה עד 5 (15 אחוזים), שהגיעו למצב קריטי. במחקר נטען כי "ילדים קטנים, בעיקר תינוקות, היו פגיעים". 4 אחוזים לא סבלו מתופעות כלל, אפילו שהבדיקות הראו כי חלו בנגיף.

"מדוע רוב המקרים של COVID-19 של הילדים היו פחות חמורים מהמקרה של מבוגרים זה תמוה", כתבו החוקרים. "זה יכול להיות קשור הן לחשיפה והן לגורמים מארחים". החוקרים כתבו כי יתכן שילדים היו מבודדים יותר בבית לאחר פרוץ ההתפרצות, ולכן היו להם פחות הזדמנויות להיחשף לפתוגנים. הם גם הציעו שיש משהו בביולוגיה של הילדים - קולטן תאים הנקשר לנגיף - שעשוי להיות פחות רגיש. תיאוריה נוספת היא שילדים לעיתים קרובות חווים הצטננות ודלקות נשימה אחרות בחורף, כך שהם יכולים להגיע לעונה עם רמות גבוהות יותר של נוגדנים מאשר מבוגרים.

בפרשנות המלווה את המחקר, אנדראה קרוז וסטיב זייכנר, שניהם רופאים, אומרים שהמחקר טוען כי "ילדים עשויים למלא תפקיד מרכזי בהעברה ויראלית מבוססת בקהילה". מהנתונים עולה כי הם עשויים לסבול מתסמינים רבים יותר שעלולים להיות מדבקים, כמו נזלת, וכי הם עשויים לסבול מתסמינים נוספים במערכת העיכול מה שמעלה את החשש שהנגיף נמצא בצואה במשך מספר שבועות לאחר ההדבקה.

אדם רטנר, רופא במחלות זיהומיות בילדים במכון המחקר NYU Langone Health, אמר לוושינגטון פוסט כי ההתפרצות בסין מייצגת רק אחוז קטן מאלו שבסופו של דבר יידבקו כשהקבוצה תגדל. "נראה עוד מקרים חמורים יותר בשוליים". לדבריו, מה שהברור מהמחקר הוא שווירוס הקורונה "הוא עדיין משהו שיש לו יכולת לגרום למחלות קשות בכל קשת הגילאים". הוא אמר כי בית החולים שלו ועמיתיו ברחבי ארה"ב "התייחסו ברצינות רבה לרעיון של COVID-19 אצל ילדים. "אנו לומדים יותר ויותר על מחלה זו מדי יום, לטוב ולרע".