כשהסיקור התקשורתי סביב נגיף הקורונה (COVID-19) הולך ומתגבר ומספר הנדבקים ממשיך לעלות, נדמה שייקח זמן רב עד שנצטרך להתרגל שוב לחיים שאחריו. מלבד הפעילות המאומצת של מערכת הבריאות למנוע את התפשטות הוירוס וצווי הבידוד החדשים שמשתקים את המדינה כולה, רבים מאיתנו מתמודדים גם עם סיטואציות נפשיות מורכבות. מי שעלולים להיפגע עוד יותר מהמצב הרגיש הזה הם ילדים, שלנוכח הדיווחים והעיסוק הרב סביב הנושא עלולים לפרש לא נכון את חומרת העניינים.
בניגוד לאי הבהירות סביב ההשלכות של הוירוס, הלחץ והבהלה באופן ברור לא תורמים לילדינו וחשוב שנהיה קשובים להם, בייחוד בתקופה זו. אי הוודאות שלנו היא זו שמחלחלת לתודעה של הילדים שלנו ויוצרת אצלם תחושה של איבוד שליטה. בדרך כלל, חרדות אצל ילדים יהיו תחושות סובייקטיביות המאופיינות בפחד מוגזם ודאגה מופרזת, גם כשאין לכך בסיס ברור. ילדים עשויים לפתח מנגנוני הגנה רבים יותר בזמן לחץ עד כדי מחשבות על מוות, אך הם לא מודעים לכך שהחרדות אינן משרתות אותם או את הישרדותם העתידית.
השליטה שלנו בכל מה שקשור לקורונה היא חלקית, אך יחד עם אי הוודאות, עלינו להיות קשובים לרגשות הילדים ולמצוא את המתכון הנכון עבורם להרגעת המצב. המאפיין הבולט של חרדה בקרב ילדים הוא תחושת הפחד - ילדים יודעים בדיוק ממה הם חרדים, וזה בכלל לא משנה אם הסיבה לכך הגיונית או לא.
עוד בוואלה!
התסמינים המתעתעים של חרדה אצל ילדים
תסמינים אופייניים של חרדה אצל ילדים יכולים להתבטא בצורת בכי לא מוסבר, התקפי זעם, בעיות שינה, קושי להירדם בלילה, חלומות רעים, תלות מוגזמת בדמות בוגרת, צמצום חברתי והתכנסות הביתה, קושי בשליטה על סוגרים וכל התנהגות חריגה אחרת שאינה אופיינית.
שימו לב, חרדה אצל ילדים היא חמקמקה, ולעיתים מופיעה גם בהתנהגויות חיוביות. למשל ילדים שרוצים כל הזמן לשחק איתכם ולא לבדם, משחק עצמאי שחוזר על עצמו בצורה אובססיבית, התגברות של ריצוי מול ההורים וכדומה. אתם ההורים ואתם אלו שרגישים לשינויים ויודעים לזהות אותם בהתנהגות ילדיכם.
איך להתמודד עם החרדה?
הילדים מפחדים ודואגים יותר מדי, וזה בסדר. החרדות שלהם הן גם הכלי ההישרדותי שעוזר להם להתמודד עם המציאות. אבל כשהפחדים מתחילים להשפיע על רמת התפקוד, על ההתנהלות, על תלות יתרה בהורה, חשוב לשים לב לכך. הנה כמה טיפים פרקטיים שיכולים לסייע לילדיכם להתמודד עם החרדות ועם תרחישי האימה סביב בהלת הקורונה:
1. תנו לילדים יכולת שליטה מול הווירוס: לאפשר להם להיות חלק מתהליך של ניקוי וחיטוי, קניית מזון, כל פעולה שאתם חושבים שהם יכולים לקחת בה חלק, והדבר החשוב ביותר הוא לעשות הכל בחיוך, בחוויה חיובית של עשייה משותפת, ובהשראת תחושת ביטחון שאתם יודעים איך לשמור על המשפחה. כך תוכלו גם לתת להם תחושת יכולת פעולה ועשייה מול הפחדים, קצת להפיג את תחושת חוסר האונים. וגם לייצר חוויות משותפות נעימות שיוצרות התניות חיוביות בכל הקשור לוירוס שנכנס לחייהם.
2. להסביר למי מסוכן ולמי פחות: וכאן הסטטיסטיקה לצדכם. נסו להזכיר לילדים את השפעת או כל מחלה עונתית אחרת שהייתה להם, ולהסביר שאם הם יחלו בקורונה כך זה ירגיש. וכך זה גם יחלוף. אפשר להסביר כי ילדים אינם בסיכון בכל הקשור לווירוס הקורונה, אך אנשים מאוד מבוגרים... (וכאן הרשו לעצמכם להגזים בגיל... 80 ומעלה...), עבורם הווירוס יותר מסוכן והם יכולים גם לחלות במחלות נוספות בגללו או אפילו למות במקרים מסוימים.
3. המחישו כמה זה לא מסוכן לילדים: לדוגמה הראו להם את הראיון עם הילד המקסים בן ה-9 שחלה בקורונה, וצפו בזה יחד, כך יוכלו לראות שהשד אינו נורא, הילד מחייך, מדבר, הכל בסדר. לילדים יש נטייה להזדהות באופן אוטומטי ולהשליך על עצמם, הזיכרון הזה יכול לחלחל פנימה כמצב שהם מדמיינים שיהיו בו אם ייחלו.
4. סדר יום: כעת כשבתי הספר בוטלו יש לבנות סדר יום מחדש. אפשר לשבת כל ערב ולבנות יחד את יום המחר או לקבוע סדר יום קבוע לתקופה. מסגרת שכזו מאפשרת לנפשו של הילד להרגיש מוחזקת, מסיחה את הדעת ממחשבות ומאפשרת להניע את גלגלי החשיבה הלאה אל הדבר הבא.
5. אל תוותרו על פעילויות משותפות עם הילדים: השתדלו לא להתנתק מהעולם לחלוטין, צאו עם ילדיכם לפעילויות משותפות במידת האפשר. כמובן, בלי לקחת סיכונים מיותרים. שמירה על מוטיבים מחיי השגרה הקודמים תוכל להוריד משעותית את מפלס הלחץ והיא גם זו שיכולה להשכיח מהילדים את החששות שלהם. כמו כן, במידת האפשר ובשיקול דעת, אפשרו מפגשים עם חבר טוב מהלימודים או מהגן. מפגש שכזה עשוי לשפר פלאים את מצב הרוח ואת הביטחון.
ולבסוף, זכרו שאתם דמות חיקוי עבורם, אתם הסוכנים שלהם להבין ולתווך את העולם, אז דאגו גם לעצמכם, הפחיתו את החרדה שלכם, ונסו לא להראות את אותותיה מולם. זכרו כי בכל מקרה הוירוס יעבור בהמשך, ואיתו הדאגות, החשש והחרדות.
איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה