איך בדיוק מטפלים בחולי קורונה? הרופא שלנו מסביר

אתמול בערב התבשרנו שמספר חולי הקורונה בישראל עלה ל-39, וחמור מזה - משרד הבריאות לא יודע ממה נדבק החולה ה-29. העובדה הזו אומרת שהוא לא היה בבידוד בימים האחרונים, וייתכן שהדביק הרבה אנשים אחרים. צירוף האירועים האלה העלה את מפלס הדאגה מנגיף הקורונה באופן משמעותי, ולכן החלטנו לבדוק האם יש סיבה לאופטימיות דווקא בתחום הטיפולים.

חוקרים ברחבי העולם עדיין עמלים למצוא טיפול יעיל וספציפי כנגד הנגיף COVID-19 המכונה גם SARS-2-CoV על שום השיוך המשפחתי שלו לנגיף ה-SARS. נכון להיום, הטיפול העיקרי במקרים של זיהום ריאתי קשה כתוצאה מנגיף הקורונה כולל טיפול תומך - שילוב של העשרת חמצן וחיבור למכונת הנשמה פולשנית במידת הצורך.

מכיוון שיצירה של טיפול ספציפי עשויה לקחת זמן, ישנם ניסיונות שונים להשתמש בתכשירים קיימים על מנת לנסות להקל על תסמיני הנגיף במטופלים עם מחלה קשה. רשימת התכשירים שנוסו במהלך החודשים האחרונים ברחבי העולם מתעדכנת מדי יום, וכוללת בין היתר תרופות אנטי-ויראליות שנוצרו במקור לטיפול בנגיפים אחרים, תרופות שמשפיעות על פעילות מערכת החיסון, ושילובים של תרופות שונות.

ברשימת התרופות הללו ניתן למצוא את התרופה oseltamivir, המוכרת גם כטמיפלו, שהיא תרופה נגד שפעת. נכון להיום לא ברור האם לטיפול יש אפקט כלשהו כנגד נגיף הקורונה, אולם מכיוון שבמקרים מסוימים עדיין ייתכן כי המחולל של מחלת הריאות הוא שפעת, יש היגיון להשתמש בתכשיר זה.

תרופה נוספת שבוחנים כעת היא Remdesivir, תרופה שבמקור נוסתה כטיפול באבולה, וכעת נבדקת בווהאן - מוקד התפרצות הקורונה בסין. תוצאות ראשוניות בבדיקות מעבדה מדגימות פוטנציאל טיפולי לתרופה הזו גם נגד הנגיף COVID-19.

ישנם גם דיווחים כי לתרופה כלורוקווין - הנמכרת בארץ תחת השם Avloclor לטיפול ומניעה של מלריה אך גם כטיפול בדלקת מפרקים ובלופוס (זאבת) - יש יעילות מסוימת, בנוסף לטיפול תומך בדלקת ריאות על רקע קורונה. המנגנון בזכותו הטיפול עשוי להועיל לא ברור, אך ייתכן שהוא קשור ביכולת של התרופה לפעול על קולטנים מסוימים בתאים שקשורים לזיהומים נגיפיים ולהשפיע על מידת החומציות בתא, מנגנון שמשפיע על מהלך הנגיף בתוך התא שנדבק בו.

בנוסף על אלו, מספר שילובים של תרופות נמצאים בשלבי מחקר במקומות שונים בעולם, כמו למשל הטיפול נגד HIV שנקרא KALETRA (שילוב של שתי התרופות lopinavir/ritonavir). הטיפול נמצא יעיל בעבר כנגד נגיף ה MERS-CoV וגם כנגד SARS, שניהם משתייכים לאותה משפחת נגיפים כמו הנגיף הנוכחי.

אנטיביוטיקה אינה חלק מהטיפול כנגד דלקת ריאות נגיפית, אולם כאשר ישנו חשד לזיהום חיידקי משני שיכול להופיע בשלב מוקדם או מאוחר לאחר הזיהום הנגיפי, יש מקום לעיתים להוסיף כיסוי אנטיביוטי על מנת לפגוע בחיידקים אלה.

ישנם עדיין סימני שאלה רבים בנושא הטיפול בקורונה, ומחקר נמרץ צפוי לצאת בשבועות ובחודשים הקרובים כדי לשפוך אור על דרכי הטיפול היעילות ביותר לנגיף. כך למשל, לא ידוע אם טיפול יחיד או שילוב של תרופות הוא הדרך הנכונה לטפל בנגיף. הניסיון מטיפול בנגיפים אחרים שאינם קשורים לקורונה, כמו נגיף ה-HIV ונגיף הכבד HCV, הוכיחו כי לשילוב של מספר תרופות אנטי-ויראליות הפועלות במנגנונים שונים וסינרגיים עשויה להיות עדיפות על פני טיפול בתכשיר בודד.

גם התזמון הוא גורם קריטי בטיפול נגד נגיפים. נתונים קודמים מטיפול ב-SARS וגם מטיפול בשפעת, מראים כי כאשר מתחילים טיפול מוקדם יותר, בעיקר בתוך 48 שעות מהופעת התסמינים, הוא עשוי להיות יעיל יותר מאשר כשמתחילים אותו מאוחר.

אחת הבעיות המרכזיות היא שסביר להניח שגם כשיתחילו להופיע טיפולים ניסיוניים מבוססים יותר - צפוי להיות מחסור בתרופות הללו. זה מעלה את השאלה במי צריך לטפל. כפי שידוע כבר כיום, הרוב המכריע של הנדבקים יחלים ללא טיפול, כך שלרוב לא נדרש טיפול כנגד הנגיף. יחד עם זאת, אם ישנו חלון הזדמנויות לטיפול בשלב מוקדם, נראה שסביר שאנשים עם גורמי סיכון יקבלו טיפול לפני שמתפתחים אצלם סיבוכים. מודל ניבוי שיוכל להמליץ על טיפול על סמך מדדים, בדיקות דם וגורמי סיכון אפידמיולוגים עשוי להיות הפתרון האידיאלי, אולם לא ברור האם במסגרת הזמנים הנוכחית מדובר בפתרון ריאלי.