הדאגה להתפתחות התקינה של הילדים שלנו היא חלק טבעי מהיותנו הורים, ולצד הדאגה להתפתחותם המוטורית והקוגניטיבית, עלינו להיות ערים גם להתפתחות השמיעה שלהם. לשמיעה תקינה יש חשיבות רבה להתפתחות שפה ודיבור, פיתוח יכולות למידה, תקשורת וכישורים חברתיים. לכבוד יום המודעות לשמיעה הארצי החל היום (שלישי) ריכזנו עבורכם את כל המידע לגבי הליך איתור ירידה בשמיעה אצל ילדים, מיום הלידה ולאורך שנות התפתחותם הראשונות:
השלב הראשון: בדיקת סינון שמיעה
סמוך ללידה, בבית החולים, מתבצעת בדיקת סינון שמיעה (בדיקת פלט אקוסטי). את בדיקות סינון השמיעה עוברים כל הילודים החל משנת 2010, על פי נוהל משרד הבריאות, והן מאפשרות לקבוע אם קיים ליקוי בשמיעה מעל סף מסוים. למי שקיבלו ציון נמוך בבדיקה הראשונית, ולפגים ולתינוקות הנמצאים בסיכון גבוה לקיום ליקויי שמיעה, מבוצעת בדיקת סינון נוספת, הבודקת את עצב השמיעה.
לא כל מי שקיבלו ציון נמוך בבדיקת הסינון הראשונה הם בעלי לקות שמיעה, לפעמים הסיבה לכך היא שאריות נוזלים והפרשות בתעלת האוזן החיצונית בעקבות הלידה. תינוקות אלה יעברו את הבדיקה שנית מספר ימים אחרי שחרורם.
למי שקיבלו ציון נמוך גם בבדיקת הסינון החוזרת, וכאמור לפגים ולתינוקות בעלי גורמי סיכון ללקות שמיעה, מבוצעת הערכה שמיעתית מלאה. בדרך זו מאותרים תינוקות עם בעיה משמעותית בשמיעה בחודשי החיים הראשונים, דבר המאפשר שיקום שמיעה כבר בשלב מוקדם.
אל תפספס
אילו סימנים מתריעים על חשד לבעיית שמיעה?
גם תינוקות ופעוטות שעברו בהצלחה את בדיקת הסינון בבית החולים, עדיין יכולים לפתח ירידה בשמיעה. ירידות בשמיעה אלו הן בדרך כלל הפיכות. רובן, על רקע של בעיה באוזן התיכונה. עם זאת, יש מספר סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה ולשלוח אתכם לבירור:
• אם הפעוט אינו מגיב כשקוראים לו בשמו.
• אם הוא מתקרב לטלוויזיה או מבקש להגביר את עוצמת הקול.
• אם הוא מרבה לשאול "מה?"
• אם הוא סובל מנוזלים ו/או דלקות אוזניים חוזרות.
• אם הוא מאחר בהתפתחות השפה, הדיבור ומיומנויות תקשורתיות.
• אם הוא מפגין חוסר שקט וקושי בריכוז.
אם זיהיתם סימנים אלה אצל ילדיכם, פנו לרופא אף אוזן גרון (או לרופא ילדים) לבדיקת אוזניים וקבלת הפניה לבדיקת שמיעה באחד ממכוני השמיעה הפרוסים ברחבי הארץ. במכוני השמיעה נעשית בדיקת שמיעה לתינוקות וילדים. הבדיקות מותאמות לגיל הנבדק, כאשר עד גיל 5 הבדיקות נעשות על ידי שתי בודקות (אודיו לוגיות), ומעל גיל 5 על ידי בודקת יחידה. בבדיקות השמיעה ניתן יהיה לזהות האם קיימת ירידה בשמיעה ומאיזה סוג.
אם לאחר הבדיקות לא נמצאה ירידה בשמיעה, והילד מתקשה בשפה ודיבור, ניתן לפנות לרופא המטפל לקבלת הפניה לקלינאית תקשורת שתספק הערכה מלאה. במקביל, מומלץ להמשיך לעקוב אחרי השמיעה עד לקבלת עקומת שמיעה מלאה.
ומה עושים אם מאותרת ירידה בשמיעה?
אם בבדיקה נמצאה ירידה בשמיעה, חוזרים אל הרופא המפנה לקבלת טיפול מיטבי - טיפול תרופתי או התערבות כירורגית בהתאם לממצאים. לעיתים גם לילדים צעירים עם ירידה הפיכה בשמיעה מומלצת הגברה (מכשירי שמיעה) לשנים הראשונות והקריטיות להתפתחות הילד. אם מאותרת ירידה בשמיעה עצבית (לא הפיכה) תופנו לשיקום שמיעה, המתבצע באמצעות מכשירי שמיעה, או אביזרים מושתלים (בהתאם לממצאי הירידה בשמיעה).
אורלי גורודיסקי היא קלינאית תקשורת, מנהלת תחום שמיעה ודיבור במכבי שירותי בריאות מחוז המרכז