פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו הסיבה שסרטן העור צריך להדאיג אתכם דווקא בחורף

      הייתם חושבים שהעובדה שאין שמש מאפשרת לכם להקל ראש בכל הנוגע לשמירה על העור. ובכן, טעיתם. אונקולוגית מסבירה למה גם בחורף אתם חייבים להיות עירניים לנקודות חן על הגוף

      זו הסיבה שסרטן העור צריך להדאיג אתכם דווקא בחורף
      AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock

      כולנו יודעים שחשיפה לשמש מהווה גורם סיכון משמעותי להופעת סרטן העור, אבל לא כולנו יודעים שגם בחורף יש צורך להיזהר, ושגם בתקופה הקרה של השנה - אנחנו נמצאים בסיכון.

      בחורף אומנם לא חם, ובהתאם לכך אנחנו מרגישים שהשמש אינה מסוכנת לנו, אך גם אם היא פחות מורגשת היא עדיין מקרינה אלינו גלי UV באותה רמה כמו בחודשי הקיץ. יתרה מכך, ספורט החורף שהולך ותופס תאוצה בקרב הישראלים - הסקי - חושף את הגולשים למידת קרינה גבוהה אפילו יותר מהרגיל. הסיבה - קרינת שמש מוחזרת מהשלג, וכך יכולה לגרום לכוויות, במיוחד בהרים. בנוסף, בחורף העור שלנו נוטה ליובש ועקב כך עשוי להיפצע בתדירות גבוהה יותר. השילוב הזה חושף אותנו יותר לנזקי הקרינה. יש לזכור כי מלנומה מתפתחת לא מיד לאחר חשיפה לגורם מסרטן, אלא כעבור שנים, לפעמים אפילו עשור.

      על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ישראל ירדה מצמרת המדינות המובילות בהיארעות מלנומה בזכות המודעות לגילוי מוקדם. בעוד היינו בעבר במקום ה-3 והמפוקפק, אחרי אוסטרליה וניו-זילנד, כיום ישראל מדורגת במקום ה-13 עבור גברים ובמקום ה-20 עבור נשים. ההצלחה הישראלית בהפחתה כה דרמטית של שיעורי התחלואה וכתוצאה מזה גם התמותה ממלנומה, שמורה לפעילות העלאת המודעות לגילוי מוקדם.

      בנוסף לכך, המחקר הקליני עבר בשנים האחרונות מהפיכה של ממש בטיפול במלנומה, כאשר לארסנל הטיפולי התווספו תרופות יעילות בסל התרופות - טיפול אימונותרפי בתרופה בודדת, משולב, ובטיפולים ביולוגיים. בזכות אותם טיפולים, אם עד לפני עשור הצלחנו להביא כ-5 אחוזים מהמאובחנים במחלה להחלמה, כיום אחוזי ההצלחה המריאו, כך למשל עם הטיפול האימונותרפי המשולב אנו עומדים אף על שיעורי תגובה של 52 אחוזים (כך פורסם לאחרונה בכנס הסרטן האירופאי השנתי, ה-ESMO) - שיפור חסר תקדים.

      אישה צעירה עם שומות ונקודות חן (ShutterStock)
      אנשים בעלי גוון עור בהיר עם נטייה להיכוות מהשמש. אישה עם נקודת חן (צילום: shutterstock)

      לפני כ-10 שנים שיעור המטופלים בישראל המאובחנים בשלב הגרורתי עמד על 10-12 אחוזים, כיום ההערכה עומדת על 5-7 אחוזים. להערכתנו, לפחות מחצית מאותם חולים יכלו להיות מאובחנים בשלב מוקדם יותר לו היו מודעים לחשיבות הגילוי המוקדם. בדיקה שגרתית אחת לשנה לגילוי מוקדם של סרטן העור מומלצת עבור כל אחד באשר הוא - ללא קשר לגוון העור שלו. עם זאת, יש לציין שאנשים בעלי גוון עור בהיר עם נטייה להיכוות מהשמש, ובעלי שיער בהיר בעלי סיכון גבוה יותר לחלות במחלה. כמו כן, אנשים בעלי קרבה משפחתית ראשונה למאובחנים במלנומה, ואנשים שנחשפים הרבה לשמש מתוקף עבודתם או שגרת חייהם כמו מדריכי טיולים, חקלאים, או סקיפרים.

      איך מאבחנים?

      בבדיקה השגרתית, המטופל נבדק אם נגעים על גבי עורו עלולים להיות סרטניים. הבדיקה שמבוצעת בידי רופא עור כוללת סריקה של כל אזורי העור וכוללת גם בדיקה בעזרת דרמטוסקופ - מכשיר ידני המאפשר לצפות במבנים הנמצאים בעומק שכבות העור. מומלץ על ביצוע בדיקה זו אחת לשנה ולעיתים אף בתדירות גבוהה יותר בהתאם להחלטת הרופא המטפל. מעקב בלתי פולשני מסוג זה מאפשר אבחנה מוקדמת ומדויקת יותר של סרטן עור תוך הימנעות מכריתה מיותרת של נגעים שפירים.

      שיטה נוספת למעקב קרויה מיפוי שומות, בשיטה זו מתבצע צילום העור של נגעים הדורשים מעקב. בעזרת תוכנה מיוחדת ניתן להשוות ולהבחין בשינויים של נגעים או הופעת נגעים חדשים. בנוסף, חשובה מאוד בדיקה עצמית ועירנות מצד המטופל ובני משפחתו לכל נגע חדש או נגעים שמשתנים. אם ישנו חשד לשינוי בנגע או להופעת נגע בצורה לא שגרתית - יש לדווח לרופא על שינויים אלו.

      ד"ר אולגה וורניקובה היא מנהלת השירות לגידולי עור במרכז הרפואי העמק ויועצת רפואית לעמותה הישראלית לסרטן העור