פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוקרים מצאו בגוף שלנו משהו שעשוי לשנות את פני המלחמה בסרטן

      העשור האחרון הוכיח עד כמה יעיל השימוש במערכת החיסונית שלנו בטיפול בסוגי סרטן שונים. עכשיו מסתבר שבתוכה קיים פוטנציאל למציאת הפתרון שכולם מחכים לו - תרופה אחידה לכל הגידולים הסרטניים. אז כמה תרופה כזו רחוקה מאתנו כרגע?

      כימותרפיה (ShutterStock)
      מתי כבר תימצא התרופה אחת שכולם מייחלים לה? אישה מחוברת לכימותרפיה (צילום: shutterstock)

      אחת לשבוע, בערך, אנחנו שומעים על ממצאי מחקר חדש שיסייעו בדרך זו או אחרת להילחם במחלת הסרטן, שהיא הגורם השכיח ביותר לתמותה בישראל, וכנראה בכל העולם המערבי. חשובים ככל שיהיו הגילויים האלה, לרוב הם מציעים פתרון ממוקד לסוג ספציפי של סרטן ולחולים מסוימים, והציפייה הגדולה היא עדיין לגילוי האחד שיוביל לתרופה שתמגר את המחלה הזו באופן כללי. האם ממצאיו של מחקר חדש הם אלה שיובילו אותנו לתרופה הזו?

      צוות מדענים מאוניברסיטת קרדיף באנגליה גילה בבדיקות מעבדה שיטה להרג של סרטן הערמונית, השד, הריאה וסוגים אחרים. הממצאים, שפורסמו ב-Nature Immunology, נבדקו בקרב בעלי חיים ותאי מעבדה ועדיין לא על מטופלים אנושיים, אך לטענת החוקרים יש להם "פוטנציאל עצום" למלחמה במחלות הסרטן. לדבריהם, העבודה שלהם מתייחסת לשלב מוקדם של גילוי פתרון אפשרי והיא "מרגשת מאוד".

      השיטה שגילו החוקרים התגלתה במערכת החיסונית שלנו, שהיא מערכת ההגנה הטבעית של גופנו מפני זיהום, אך היא גם תוקפת תאים סרטניים. המדענים חיפשו דרכים "לא שגרתיות" שלא נחשפו עד כה שבהן מערכת החיסון תוקפת גידולים סרטניים באופן טבעי. מה שהם מצאו היה תא T בתוך הדם.

      בחזית הלחימה של מערכת החיסון שלנו יש שתי חטיבות בולטות: תאי T ותאי B. תאי ה-T הם חיל הרגלים שנמצא בחזית וסורק את הגוף בחיפוש אחר איום שצריך לחסל. לעומתם, תאי B משמשים כחיל מודיעין שמספק לחיילי הרגלים מידע על האויב, ותפקידם הוא לייצר נוגדנים - חלבונים מיוחדים שמזהים את המטרה ומכוונים אליה תאים אחרים של מערכת החיסון.

      כשתאי ה-T מזהים פולשים הם הורגים אותם במקום. ההבדל בתא הזה שהתגלה על ידי המדענים הוא שהוא יכול לתקוף מגוון רחב של סוגי סרטן. "יש כאן סיכוי לטפל בכל חולה סרטן, בעבר אף אחד לא האמין שזה יכול להיות אפשרי", הסביר ל-BBC החוקר פרופסור אנדרו סוול, "זה מעלה את הסיכוי לפיתוח טיפול אחיד ומתאים לכולם בסרטן, סוג יחיד של תאי T שמסוגל להרוס סוגים רבים של סוגי סרטן ברחבי האוכלוסייה".

      איך זה עובד?

      לתאי T יש מעין קולטנים על פני השטח שמאפשרים להם "לראות" ברמה כימית. הצוות בקרדיף גילה תא T עם קולטן שיכול למצוא ולהרוג מגוון רחב של תאים סרטניים במעבדה, כולל תאי סרטן ריאות, עור, דם, מעי גס, שד, עצם, ערמונית, שחלות, כליות וצוואר הרחם. ואת כל זה הוא עושה מבלי לפגוע כלל ברקמות הרגילות, שזו ללא ספק בשורה מצוינת.

      אז איך התא הזה עושה זאת? הדבר עדיין נחקר. הקולטן הספציפי הזה של תאי T מקיים אינטראקציה עם מולקולה בשם MR1, שנמצאת על פני השטח של כל תא בגוף האדם. ההערכה של החוקרים היא ש-MR1 מסמן למערכת החיסון את המטבוליזם המעוות שמתרחש בתא סרטני. עמית המחקר גארי דולטון אמר: "אנו הראשונים לתאר תא T שמוצא MR1 בתאי סרטן. דבר כזה לא נעשה לפני כן. זה הראשון מסוגו".

      תאים מסוג T במערכת החיסונית תוקפים תא סרטני (ShutterStock)
      הצוות מצא קולטן שיכול לאתר תא סרטני ולתקוף אותו. הדמייה של תאי T הורגים תא סרטני (צילום: shutterstock)

      טיפולי סרטן שמבוססים על תאי T כבר קיימים והתפתחות הטיפולים האימונותרפים בסרטן - על ידי הגברה או החלשה של תגובת המערכת החיסונית, היא מההתקדמויות המרגשות ביותר בתחום.

      כך טיפול כזה יעבוד בפועל:

      1. לוקחים דגימת דם מחולה סרטן.

      2. מדגימת הדם מסננים החוצה את תאי ה- T.

      3. תאי ה-T עוברים שינוי גנטי ומתוכנתים מחדש ליצירת הקולטן למציאת סרטן.

      4. התאים המשודרגים גדלים בכמויות אדירות במעבדה ואז מוחזרים למטופל.

      כאמור, המחקר נבדק רק בבעלי חיים ועל תאים במעבדה, ויש צורך בבדיקות בטיחות נוספות לפני שיוכלו להתחיל ניסויים בבני אדם.

      תגלית עם פוטנציאל אדיר

      מומחים ברחבי העולם הגיבו בשמחה מאופקת לממצאי המחקר, כיוון שהפוטנציאל הוא אדיר אך מדובר בשלב מוקדם למדי וקשה לדעת אם אכן יוביל לתרופה שתהיה יעילה עבור כל סוגי הסרטן. דניאל דייוויס, פרופסור לאימונולוגיה מאוניברסיטת מנצ'סטר, סיכם את התחושות: "כרגע מדובר במחקר בסיסי מאוד ולא קרוב לתרופות של ממש לחולים, אך אין ספק שמדובר בתגלית מרגשת מאוד - הן לקידום הידע הבסיסי שלנו אודות מערכת החיסון והן לאפשרות של פיתוח תרופות עתידיות".