פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ילדים עם אוטיזם ישנים גרוע. בדיקת גלי המוח שלהם בשינה הראתה למה

      לפחות חצי מהילדים האוטיסטים סובלים מנדודי שינה בלילה, ויש לזה השפעה ישירה על איכות החיים שלהם. עד היום לא נמצא לכך הסבר מדעי אבל ייתכן שמחקר חדש מאוניברסיטת בן גוריון, שמדד לראשונה את הפעילות המוחית שלהם בשנתם, מספק את התשובה

      ילדים עם אוטיזם ישנים גרוע. בדיקת גלי המוח שלהם בשינה הראתה למה
      עריכה: ניר חן, מעצב גרפי: אביחי ברוך

      בווידאו: ד"ר אילן רבינוביץ' על אוטיזם

      כאשר מדברים על ילדים על הספקטרום האוטיסיטי האסוציאציה המידית של רוב האנשים היא מגוון של הפרעות התנהגותיות, אבל מי שמכיר את הנושא באופן אישי יותר יודע שלפחות מחצית מהילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. למעשה, הפרעות שינה הן מהתופעות הנפוצות והמטרידות ביותר בקרב ילדים עם אוטיזם. הסיבה להפרעות אלו אינה ידועה ולחוקרים יש מספר תיאוריות בנושא; החל מפירוש מוטעה של ההכנה לשינה שמתרחשת סביבם בגלל קשיים בתקשורת, רגישות מוגברת לרעשים וגירוים חיצוניים, טקסי שינה קבועים והכרחיים לרגיעה, ועד לריכוז גבוה או נמוך מהרגיל של הורמון המלטונין (שעוזר לווסת את מחזורי השינה והערנות).

      מחקרים ברחבי העולם הראו שכ-40-80 אחוזים מהילדים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מנדודי שינה (אינסומניה). הם מתקשים להירדם, ישנים מקוטע עם יקיצות לאורך הלילה ומתעוררים מוקדם בבוקר, ובסך הכל ישנים כחצי מהזמן המצופה מבני גילם. וכמו שאפשר לדמיין, המחסור בשינה איכותית יוצר התמודדות קשה מאוד עבור הילדים ובני משפחתם וגורם לפגיעה באיכות החיים, לעצבנות, רגזנות, תוקפנות, ועוד.

      מסיבה זו הוחלט במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון לחקור את הנושא, בראשות פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם. המחקר החדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי Sleep, מדד לראשונה את גלי השינה במוחם של ילדים עם אוטיזם לאורך לילה שלם. תוצאות המחקר הראו שעוצמת הגלים היא, בממוצע, נמוכה בכ-25 אחוזים מעוצמת גלי השינה אצל ילדים ללא אוטיזם. החוקרים מאמינים שממצאים אלה חושפים את המנגנון שעומד מאחורי בעיות השינה הנפוצות בילדים עם אוטיזם, או לפחות חלק מהן.

      במהלך המחקר הוקלטה לראשונה הפעילות המוחית של 29 ילדים עם אוטיזם ו-23 ילדים ללא אוטיזם במשך לילה שלם באמצעות מערכת EEG. ניתוח הממצאים הראה ששנתם של הילדים עם האוטיזם הייתה רדודה ושטחית בהשוואה לזו של ילדי הביקורת, ודמתה לשנתם של ילדים שאינם עייפים. ההבדל בלט בילדים עם בעיות שינה קשות יותר, והיה גדול במיוחד בשעות הראשונות של הלילה - בהן ישנים הכי עמוק, ונעלם בהדרגה בהמשך הלילה - בשעות שבהן השינה נהיית רדודה יותר באופן טבעי אצל כולם.

      גלי המוח שמעידים על שינה עמוקה הם גלים איטיים בתדרים של 1-4 הרץ. ככל שעצמת גלי המוח בתדרים אלו גדולה יותר, כך השינה עמוקה יותר. בילדים עם אוטיזם נמצא שעוצמת הגלים היא, בממוצע, כ-25 אחוזים נמוכה יותר מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם.

      תיעוד גלי שינה של ילדה במעבדת שינה (אתר רשמי , דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
      המוח שלהם אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה. ילדה במעבדת השינה בסורוקה (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)

      "נראה שהילדים עם האוטיזם, ובמיוחד אלו שההורים דיווחו שיש להם בעיות שינה קשות, אינם מתעייפים מספיק במהלך היום, לא מפתחים לחץ לישון, ומוחם לא נכנס לפעילות שינה עמוקה כאשר הם נרדמים", אומר פרופ' דינשטיין, "הממצא מעיד על כך שמוחם של הילדים עם אוטיזם אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה, שהם חיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה. יתרה מכך, נמצא קשר בין חומרת בעיות השינה כפי שהן מדווחות על ידי ההורים ומידת העומק של השינה, כך שילדים עם בעיות קשות יותר הראו פעילות מוחית המעידה על שינה רדודה ושטחית יותר".

      מחקרי המשך לזיהוי ספציפי של המנגנון

      על פי החוקרים, העובדה שהילדים אינם עייפים - למרות שהם ישנים חצי מכמות השעות הנורמאלית, לא קשורה לכמות הפעילות הגופנית שלהם במהלך היום ולכן לא מדובר במצב שאפשר לשנות בקלות באמצעות פעולות "שיתישו" אותם. ככל הנראה יש בעיה במנגנונים המוחיים אצל ילדים עם אוטיזם שאמורים ליצור אצלם לחץ לישון. החוקרים מתכננים לערוך מספר מחקרי המשך לבדיקת התערבויות שיכולות להעצים את עומק השינה אצל הילדים באמצעות זיהוי ספציפי יותר של המנגנון ובדיקת טיפולים שונים כדי לראות מה עובד, מהגברת הפעילות הגופנית במהלך היום ועד לבדיקת התערבות התנהגותית ושימוש בתוספי מזון כגון מלטונין ובתרופות כגון קנביס רפואי.