בווידאו: ילד אוטיסט קיבל עשרות אלפי מכתבים ליום הולדתו
כל כך הרבה סטיגמות ומיתוסים נקשרים לאוטיזם, בעוד שרבים מאיתנו לא ממש יודעים מהי למשל ההגדרה המדויקת של התסמונת. בנוסף, אוטיזם היא הפרעה עם ספקטרום רחב, ולכן אין שני אנשים עם אוטיזם שיציגו את אותם התסמינים. לרגל יום המודעות לאוטיזם הנה כמה עובדות שאתם צריכים לדעת:
עוד בנושא:
10 סימנים מוקדמים לאוטיזם שכדאי להכיר
הסיבה האמיתית שיש יותר אוטיסטים באזור ת"א והמרכז
מהו הספקטרום האוטיסטי ומדוע הוא מתרחב כל הזמן?
1. אוטיזם היא לקות מולדת ולא נרכשת. אוטיזם מוגדר כשונות נוירולוגית. הלקות אמנם מאובחנת בשנה השנייה או השלישית לחייו של הילד, אך היא אינה "מתפתחת" אלא הייתה שם תמיד, מרגע הלידה.
2. אוטיזם לא ניתן לגילוי בשלבי ההריון. המדע עדיין אינו הצליח לפצח את חידת האוטיזם עד כה. חוקרים רבים עוסקים בתחום ומנסים להגיע לרצף הגנים האחראי ללקות, אך המשימה אינה פשוטה שכן במחקרים שנעשו מצאו מאות גנים שונים בעלי קשר עם אוטיזם.
3. לקות בלתי נראית. ישנן רמות תפקוד שונות אך אין סממנים חיצוניים ללקות. לרוב, אדם מן הישוב יתקשה לזהות ילד עם אוטיזם (ברמת תפקוד בינונית ומעלה) אם ישהה במחיצתו לזמן קצוב.
4. אוטיזם היא לקות תקשורת. כשמה, המאפיינים העיקריים של המאובחנים עם אוטיזם הם ליקויים בתחום התקשורתי-חברתי. הם יתקשו בהבנת קודים חברתיים, בניהול שיחה ובפיתוח קשרי חברות לאורך זמן. תחומי העניין שלהם יהיו לרוב מצומצמים ולעתים אינם תואמי גיל. בנוסף, רוב המאובחנים עם אוטיזם יגלו קושי ברכישת שפה מדוברת והתאמתה לסיטואציות המשתנות כגון קושי בהבנת סלנג או שימוש בשפה גבוהה ולא מותאמת בחיי היומיום.
5. יש גורמים המעלים את הסיכון. אף על פי כי עולם המחקר אינו יודע עדיין לשים את האצבע במדויק על הסיבות והגורמים שיובילו לאבחון אוטיזם, כן נמצאו במחקרים קשרים מסוימים המעלים את הסיכון. כך למשל כאשר גיל האב מעל חמישים ישנו סיכוי גדול יותר לקיום אוטיזם בצאצאיו. שיעור גדול יותר של מאובחנים נצפה גם בקרב ילדים שנולדו לאחר התערבות חיצונית דוגמת IVF.
6. תחלואה נלוות. למאובחנים עם אוטיזם סיכויים גבוהים יותר לתחלואות נוספות כגון אפילפסיה, פיגור, קשיי קשב וריכוז, קושי בוויסות חושי, הפרעות פסיכיאטריות כגון חרדה ועוד. אבחונים אלו מתרחשים בד"כ בילדות, בסמוך לגילוי האוטיזם או מעט אחרי.
7. שיעור המאובחנים נמצא בעלייה מתמדת. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, (CDC) בעוד שבשנת 2000 עמד שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם על אחד לכל 150 לידות, נכון למחקרים משנת 2012 השיעור עומד על 1 לכל 68 לידות. הגידול בשיעור האבחון נכון גם בישראל כאשר ישנו יחס של 1:4 בין המינים לרעת הבנים. במשפחה בה כבר יש ילד מאובחן הסיכוי שייוולד ילד נוסף עם אוטיזם הוא 20 אחוזים יותר מאשר הסיכוי באוכלוסייה הכללית.
8. כיצד מאבחנים? אוטיזם מוגדר כתסמונת מוכרת בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM). בישראל האבחון יתבצע על ידי רופא שהוא נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכיאטר, וכן פסיכולוג. האבחון הפסיכולוגי נדרש בחוק על מנת לאשר את האבחנה שניתנה על ידי הרופא.
9. המאובחנים עם אוטיזם מסוגלים להשתלב בחברה. המאובחנים בתפקוד גבוה משתלבים בחברה הכללית בצורה מעוררת הערכה. הם משולבים במוסדות לימוד רגילים, מתנדבים לצה"ל, לומדים במוסדות להשכלה גבוהה, מועסקים במשרות מגוונת ואף מקיימים מערכת יחסים זוגית.
רב הנסתר על הגלוי בנוגע ללקות התקשורת אך המחקר בתחומים של ביולוגיה, חקר המוח, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה מתרחב משנה לשנה מתוך מטרה לתת למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים את העתיד הטוב ביותר שניתן, רמת הסתגלות ועצמאות גבוהה ובעיקר האפשרות להיות כמו כולם. בפעם הבאה שתתקלו באדם עם אוטיזם זכרו כי מדובר באדם כמו כולם, עם רגשות, רצונות ומאווים גם אם לעיתים דרכו מעט שונה.
הכותבת היא מנתחת התנהגות מוסמכת, דוקטורנטית בחוג להפרעות בתקשורת באונ' אריאל, מנהלת בית ליאור - המרכז ללימוד ולטיפול הגישה ההתנהגותית (ABA)