מדענים מצאו דרך מפתיעה, ודי פשוטה לביצוע, להפחתת סטרס

מחקר גילה שפלירטוט קליל עם עמיתים לעבודה משפר את הדימוי העצמי וכתוצאה מכך מוריד מתח. אבל, וזה אבל גדול: החוקרים הדגישו שפלירטוט עם הממונים עליכם או עם בכירים מכם בארגון יוביל לתוצאה ההפוכה

  • סביבת עבודה
  • מתח
מערכת וואלה! בריאות
מערכת וואלה! News

בסרטון: 5 עובדות על נשיקות

מהפיכת MeToo# שינתה באופן משמעותי את יחסי הכוחות בין גברים ונשים, וכמה טוב שכך. אמנם הדרך עוד ארוכה, אבל כבר עכשיו גברים ונשים לא מעזים לעשות דברים שעד לפני רגע היו ממש לגיטימיים, וחשוב לא פחות - נשים וגברים כבר הרבה פחות מוכנים לשתוק מבושה.

יש הטוענים שהשינוי המבורך הזה מגיע גם עם כמה תופעות לוואי. אחת מהן היא הפחד לדבר עם מכרים ועם אנשים במקום העבודה בכל אופן שאינו קורקטי וענייני, שמא יתפרשו הדברים כהטרדה כלשהי. הפחד הזה משתק, ואף עלול לפגוע בסביבת העבודה ולהפוך אותה לנוקשה במקרה הרע ומשעממת במקרה טוב. אם אתם מאלה שמתגעגעים לפלירטוטים תמימים וחושבים שהם דווקא משפרים את האווירה במקום העבודה, תוצאות המחקר הבא ישמחו אתכם מאוד.

עוד בוואלה! NEWS

זה מה שיקרה לגוף שלכם אחרי שבוע שלם בלי סטרס

לכתבה המלאה

עוזרת הפרופסור לאה שפרד ועמיתיה באוניברסיטת וושינגטון חקרו את התחום של התנהגות מינית חברתית שאינה מטרידה, בהתבסס על סקרים של מאות עובדים בארצות הברית, קנדה ופיליפינים. הצוות הגדיר את ההתנהגות הזו, שאותה כינה "שיח מיני": בדיחות ורמיזות, מבטים חטופים ומחמאות על המראה הגופני, והתנהגות פלרטטנית קלילה.

התשובות לשאלות בסקרים נאספו לפני ואחרי תנועת MeToo#, ולאחר בחינתן הצוות מצא כי מרבית העובדים היו ניטרליים ביחסם לשיח מיני, אך הרגישו חיוביים יותר לגבי פלירטוט. "מה שמצאנו הוא שלהנאה מפלירטוט יכולים להיות עוד כמה יתרונות: זה גורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, והתחושה הזו מגינה עליהם מפני גורמי לחץ בחייהם", אמרה שפרד.

החוקרים קבעו שהתנהגות מפלרטטת קלילה בקרב עמיתים משפרת את הדימוי העצמי של האדם, וכתוצאה מכך הוא מרגיש פחות סטרס. הצוות מתלבט כעת אם מדיניות האפס סובלנות האחרונה כלפי התנהגות מינית במקום העבודה מפספסת את ייעודה, כיוון שארגונים רבים הפכו להיות מחמירים מאוד בכל הנוגע למגע בין העובדים.

פלירטוט עם הממונה עליכם דווקא מעלה את רמות הלחץ. ג'ון האם מהסדרה מד מן קורץ (צילום: Giphy)

בסקרים נשאלו המשתתפים על החוויה שלהם עם פלירטוט במקום העבודה ועל החוויה שלהם עם חוסר צדק שהרגישו במקום העבודה, למשל כשהם חשו שהממונים עליהם לא מתנהגים אליהם כראוי. לאחר מכן החוקרים תשאלו את בני ובנות הזוג של המשתתפים בסקר ואת עמיתיהם לעבודה, כדי לקבל זווית ראייה חיצונית לגבי רמת הלחץ שלהם. לאחר עיבוד הנתונים הגיעו החוקרים למסקנה שפלירטוט אכן עזר להקל על הלחץ ועל נדודי השינה של אנשים שמתמודדים עם תחושת אי צדק במקום העבודה.

מהסקרים עולה כי בעוד שהעובדים נהנו מפלירטוט מצד הקולגות שלהם לעבודה, התחושה הייתה שונה כשדובר על פלירטוט עם הממונים עליהם. כלומר - להיות יעד של הטרדה יוצר לחץ, אך להיות מקבלי הפלירטוט יכול להקל על לחץ. שפרד ממליצה למנהלים בארגון לחפש את האיזון בהתנהגות מינית חברתית מבלי לקדם או לעסוק בה בעצמם, ולהימנע ממדיניות נוקשה ומגבילה מדי. "כללים של אפס סובלנות יכולים להוסיף מבוכה להתנהגויות די טבעיות בתוך מערכות יחסים חבריות", סיכמה שפרד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully