זה כנראה וירוס החורף הכי נורא שאתם לא מכירים, והוא בשיאו כרגע

חודשי החורף ומזג האוויר הקריר הפוקדים אותנו גורמים לחלקנו תחושת אושר, אולם החורף ידוע גם כזמן בו מופיעות שלל מחלות לא נעימות בכלל. הידועה במחלות החורף היא השפעת, אבל היא ממש לא היחידה.

בשבועות האחרונים יש לא מעט דיווחים על אנשים שנדבקו בנורו-וירוס, החל מארה"ב וכלה באנגליה. על פי הדיווחים באנגליה המקרים גבוהים ב-66 אחוזים מהממוצע בתקופה זו של השנה, כאשר העלייה הגדולה ביותר היא בקרב אנשים בני 65 ומעלה. אז החלטנו לבדוק מה מקור הווירוס הזה, מהם התסמינים שמסגירים את הנורו-וירוס, וכמובן - איך מטפלים.

נגיף הנורו-וירוס שמוכר כבר מעל 50 שנים, מאז זוהה לראשונה בהתפרצות באוהיו ארה"ב. המגיפה זכתה לכינוי המפוקפק "מחלת ההקאות של החורף", בשל התסמין שנוטה להופיע בתחילת המחלה שכולל הקאות ושלשולים.

מאוד, שכן הוא מדבק מאוד. הנגיף עובר בין אדם לאדם על ידי מגע בצואה נגועה או חוסר הקפדה על שטיפת ידיים לאחר מגע בצואה. מספיקה כמות קטנה מאוד של נגיף (פחות מ-100 וירוסים יחידים) כדי להדביק. הנגיף מופרש בצואה בכמות מקסימלית במהלך שתי היממות הראשונות למחלה, ולאחר מכן הכמות הולכת ופוחתת לעיתים עד חודש לאחר מכן. מכיוון שהנגיף גורם גם להקאות, הוא עשוי לעבור גם באמצעות נוזלי הקיבה שמכילים נגיפי נורו-וירוס. באופן דומה, מוצרי מזון מזוהמים בנגיף עלולים להדביק את מי שאוכל מהם.

בדומה למחלות נגיפיות אחרות, גם נגיף הנורו-וירוס עלול לגרום לתחושה כללית רעה, חולשה, חום גבוה, כאבי ראש וכאבים בשרירים שמופיעים בעיקר בגפיים. יחד עם זאת, התסמינים המוכרים ביותר, הם כאמור הקאות ושלשולים.

התסמינים מופיעים תוך פחות מיומיים מרגע ההדבקה, ולרוב נמשכים בין יום לשלושה ימים, וחולפים באותה מהירות שהגיעו. כמובן, שאם התסמינים לא חולפים או במקרים בהם לא ניתן בכלל לשתות מומלץ לפנות לרופא. הסכנה העיקרית, בעיקר בילדים צעירים ובקשישים, היא התייבשות.

אין טיפול ספציפי לנגיף, ולכן הטיפול בעיקרו נועד להקלה על תסמינים ומניעת התייבשות. בנוגע להתייבשות חשוב לזכור שבהקאות ושלשולים מאבדים גם מלחים ולא רק מים, ולכן חשוב להקפיד על שתייה שכוללת החזרת מלחים (כמו מרק צח או משקאות איזוטוניים).

אחד המאפיינים העיקריים של הנורו-וירוס היא עמידותו המרשימה בתנאי סביבה קיצוניים. הנגיף עמיד להקפאה, לחימום עד 60 מעלות והוא אינו מחוסל על ידי חומרי החיטוי הרגילים כמו כלור או ג'ל חיטוי ידיים. לכן, הוא מדבק מאוד.

הדרך העיקרית היא שמירה על היגיינת ידיים טובה שכוללת שטיפה במים וסבון ולאחריה חיטוי על בסיס אלכוהול לאחר כל מגע בהפרשות. וכמובן - להימנע מחשיפה לחולים. אם אתם או ילדכם חליתם בנגיף, היזהרו לא להדביק אחרים. כלל האצבע לחזרה לסביבת אנשים (עבודה או מסגרות חינוכיות) הוא יומיים לאחר חלוף התסמינים.