מי שראה את סרט האנימציה "הקול בראש" (Inside Out) זוכר היטב את ריילי, הילדה בת ה-11 שנאלצה להתמודד עם מעבר משפחתי לעיר חדשה. ומי שראה את הסרט לא ישכח את קשת הרגשות של ריילי, שקיבלו דמויות משלהן והקסימו את הצופים - שמחה, עצבות, פחד, כעס וגועל. ואת המאבק התמידי ביניהן.
הסרט שינה לצופים הצעירים, וגם הבוגרים, חלק מהתפיסה שלהם לגבי איך פועל הרגש האנושי, ובין היתר הראה את התפקיד החשוב שיש לעצבות בחיים שלנו: העצבות מאפשרת לנו להתמודד עם אובדן, ויתור, שינוי ופרידה. היא מחברת אותנו למה שחשוב לנו ומסייעת לנו להתמודד אתו טוב יותר. על פי דיווח ב- ScienceDaily, הסרט האהוב גם העניק השראה למחקר חדש.
במחקר, שפורסם בספטמבר האחרון, חוקרים מהפוליטכניון והאוניברסיטה הבפטיסטית בהונג קונג שיתפו פעולה עם מדענים באוניברסיטת טקסס כדי לבחון את התיאוריה שלהם לגבי האנשה של רגשות. החוקרים התרכזו במיוחד בעצב, וביקשו משתי קבוצות של נבדקים לכתוב על זמן בחייהם שבו חשו עצובים מאוד. לאחר מכן ביקשו החוקרים מחברי קבוצה אחת לדמיין את העצב כאדם, ולרשום תיאור שלו - אישיות, מראה, סגנון דיבור והדרך הטובה ביותר לתקשר אתו. באופן לא מפתיע, המשתתפים תיארו את העצב כאדם מבוגר עם שיער אפור ועיניים שקועות או כילדה צעירה שהולכת לאט לאט בראש מורכן.
החוקרים ביקשו מקבוצת המשתתפים השנייה לרשום תיאור של עצב ביחס להשפעה שלו על מצב הרוח שלהם. כשהתבקשו לדרג את רמות העצב שלהם לאחר השלמת התיאור שלהם, הם דיווחו על רמות עצב גבוהות יותר מאלו שתועדו אצל חברי הקבוצה שהאנישה את העצבות לדמות עם תכונות אנושיות מוכרות. בהתאם לממצאים, החוקרים מציעים שעל ידי מתן חיים לרגש, המשתתפים יכולים לראות בעצב משהו (או מישהו) נפרד ומרוחק מעט מעצמם, ועוזרים להם להתנתק קצת מהרגשות השליליים שלהם.
אל תפספס
רבים מבלבלים בין עצב ודכאון ולכן נוטים לחשוש מתחושת העצבות. האמת היא שאחת הסיבות האפשרויות להתפתחות של דיכאון היא בעקבות ניסיונות כושלים להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים, כמו עצב, אשמה, בושה ועוד רגשות לא נעימים.
כשאנחנו עצובים אנחנו צרכנים שמחפשים נחמה
ולמרות שזה בסדר להרגיש עצוב, אנשים רבים מגיבים בדרך ספונטנית לא יעילה ולעיתים אף הרסנית כדי להסיח את דעתם מהעצבות, או כדי "להציל" את עצמם כאשר הם מוצפים ברגשות שליליים. מסיבה זו ביקשו כותבי המחקר לדעת אם חברי הקבוצה שדיווחו שהם חשים פחות עצובים יקבלו החלטות צרכניות חכמות יותר. הם ביקשו מהמשתתפים בשתי הקבוצות לבחור תחילה בין סלט או עוגת גבינה לליווי המנה העיקרית שהם אכלו לארוחת הצהריים. בנוסף, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לבחור בין מחשב שהותקנו עליו תכונות ואפליקציות יעילות, ומחשב שהותקנו עליו רק אפשרויות לבידור. משתתפי המחקר שביצעו האנשה של רגשותיהם נטו יותר לבחור בסלט ובמחשב היצרני מאשר אלה שרק תיארו את רגשותיהם.
האם מדובר בטכניקה טובה לדילול רגשות שליליים בלבד? מסתבר שלא. כאשר בדקו החוקרים את ההשפעות של האנשה על תחושת אושר, הם גילו שגם הרגש החיובי הצטמצם לאחר שהנבדקים העניקו לו צורה אנושית. כלומר, מדובר בטריק יעיל במיוחד, פשוט צריך לדעת מתי נכון להשתמש בו.