פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם כדורגל פוגע בפעילות המוח? מחקר חדש ומטריד

      מחקר חדש מצא שכדורגלנים מקצועיים לשעבר נוטים לחלות בדמנציה פי שלוש וחצי מאחרים. הסיבה היא ככל הנראה פגיעות ראש חוזרות ונשנות מהכדור, שגורמות להתנוונות מוחית. האם מעמדן של הנגיחות במשחק האהוב נמצא בסכנה?

      שחקן העבר של ווסט ברומיץ' ג'ף אסל (GettyImages , A. Jones)
      שחקן העבר של ווסט ברומיץ' האנגלית שמותו הוביל למחקר. ג'ף אסל (צילום: אימג'בנק GettyImages)

      ספורט מקצועי שמסכן חיים משויך בדרך כלל לז'אנר ההיאבקות והאגרוף, על מגוון תת-ההתמחויות שלהם. לאחרונה חושבים החוקרים שגם הספורט הפופולרי ביותר בעולם (או לפחות בשלישייה הפותחת) עלול להיות קטלני.

      החשש החל לאחר מותו של שחקן העבר האנגלי ג'ף אסל בשנת 2002 בהיותו בן 59 בלבד. סיבת המוות שנקבעה אז הייתה אלצהיימר, אך שנתיים מאוחר יותר פורסם כי למעשה הכדורגלן לשעבר, ששיחק כחלוץ, נפטר בגלל CTE (התנוונות כרונית של המוח) בעקבות פגיעות ראש מרובות מהכדור. בעקבות הגילוי החליטו מומחים מאוניברסיטת גלזגו לבדוק את הקשר בין נגיחות כדור ופגיעות מוחיות.

      המחקר, שהוזמן על ידי ההתאחדות האנגלית לכדורגל והתאחדות הכדורגלנים המקצועיים, השווה מקרי מוות של 7,676 שחקנים לשעבר (גברים ששיחקו כדורגל מקצועי בסקוטלנד בין 1900 ל-1976) לעומת 23,000 מקרי מוות בכלל האוכלוסייה.

      את המחקר הוביל ד"ר ווילי סטיוארט, הנוירו-פתולוג (חוקר מחלות התוקפות את מערכת העצבים) שעזר לפענח את סיבת המוות של אסל. הוא הסביר את התוצאות שהתקבלו: "הסיכון בקרב הכדורגלנים המקצועיים לשעבר נע בטווח שבין עלייה פי חמש במחלת האלצהיימר, פי ארבע במחלות נוירון מוטורי, ופי שניים לפרקינסון, בהשוואה לשאר האוכלוסייה".

      במחקר נמצא שאמנם כדורגלנים נמצאו בסיכון גבוה יותר למוות כתוצאה ממחלה ניוונית, אך הסיכוי שלהם למות ממחלות שכיחות אחרות, כמו מחלות לב וכמה ממקרי סרטן, נמוך יותר. על כך הגיב ד"ר סטיוארט: "זהו המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה, שבוחן את השכיחות של מחלה ניוונית בכל ענף ספורט, ולא רק בכדורגל המקצועי. על פי הנתונים הללו, בעוד שיש לעשות כל מאמץ לזיהוי הגורמים שתורמים לסיכון המוגבר למחלות עצביות - כדי לאפשר את הקטנת הסיכון, יש לקחת בחשבון גם יתרונות בריאותיים פוטנציאליים רחבים יותר שמעניק הכדורגל המקצועי".

      "זו רק תחילתה של ההבנה שלנו בנושא"

      הקשר בין השתתפות בספורט לבין מחלת עצבים ניוונית היה נתון לוויכוח בשנים האחרונות. למשל, במחקר שפורסם ב-2018 מצאו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון כי פגיעות ראש טראומטיות בשנות העשרים והשלושים קשורות להעלאת הסיכון לחלות בדמנציה בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

      הסיכון לחלות בדמנציה היה גבוה יותר בקרב אלה שסבלו ממספר פגיעות מוחיות טראומטיות (TBI), אך גם בקרב כאלה שסבלו מפגיעת ראש אחת קלה יותר. חומרתן של פגיעות ראש טראומטיות היא רחבה והיא יכולה להתחיל בתור זעזוע מוח מתון יחסית שעלול להיגרם ממכה חזקה לראש (אפילו כזאת שנגרמת במשחק כדור), אך אינה גורמת לנזק מבני למוח, והיא יכולה גם להסתיים בפציעות ראש קשות שגורמות לאיבוד הכרה, תרדמת וכמובן למוות.

      כדורגלן פצוע שוכב במגרש (ShutterStock)
      האם הגיע הזמן לפתח כדור קל יותר? כדורגלן פצוע (צילום: shutterstock)

      אבל עד למחקר הנוכחי לא היה ברור אם יש קשר לעלייה בשיעור מחלות העצבים הניווניות בקרב כדורגלנים מקצועיים לשעבר. בעלי העניין השונים בענף הכדורגל באנגליה סבורים כי יש צורך במחקרים נוספים בנושא. יו"ר התאחדות הכדורגל (FA) גרג קלארק אמר: "צריך להכיר בכך שזו רק תחילת ההבנה שלנו בנושא ויש שאלות רבות שעדיין צריך לענות עליהן. חשוב שמשפחת הכדורגל העולמית תתאחד כעת כדי למצוא את התשובות ולהעניק הבנה רבה יותר בנושא מורכב זה. ה-FA מחויב לעשות כל שביכולתו בכדי לגרום לזה לקרות".

      מארגון headway הבריטי לפגיעות מוח נמסר בתגובה למחקר: "אנו מברכים על העבודה שנעשתה על ידי ד"ר סטיוארט וצוותו, אך המחקר המיוחל הזה עומד להשאיר הרבה שאלות ללא מענה. העובדה שהוא זיהה כעת קשר אצל כדורגלנים לשעבר, ללא ספק תוביל לשאלות כיצד זה ישפיע על המשחק המודרני. חיוני שמחקרים באים יתמקדו בסיכונים היחסיים הכרוכים בכדור מודרני קל משקל".