פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנה סיבה ממש טובה לבלות עם המשפחה שלכם החג

      מחקר פסיכולוגי שביקש לבדוק את ההשפעה שיש ללכידות המשפחתית על דיכאון בקרב בני נוער, מצא השפעות ישירות. גם כשהילדים בגרו והפכו מבוגרים צעירים בעצמם

      ארוחה משפחתית (ShutterStock)
      הנה משהו לחשוב עליו בארוחה המשפחתית הבאה. ארוחת חג (צילום: shutterstock)

      החגים כבר בעיצומם והסיכוי שכבר שבעתם לא רק מהאוכל, אלא גם מנוכחות המשפחה שלכם, הוא גבוה מאוד. ובכל זאת, מחקר חדש מראה יתרון חשוב ליחסים טובים עם בני המשפחה, במיוחד בגיל ההתבגרות.

      המחקר שפורסם בכתב העת Jama Pediatrics נערך על ידי קבוצת סוציולוגים מאוניברסיטת צפון קרוליינה, וכלל 18 אלף בני נוער שהיו במעקב עד גילאי 30 פלוס. הבריאות הנפשית של המשתתפים הייתה במעקב על ידי כלי מדידה פסיכולוגי הקרוי CES-D Scale והם נתבקשו לדרג באיזו תדירות הם חווים תסמינים הקשורים לדיכאון, כמו הערכה עצמית נמוכה ורגשות של חוסר תקווה. לאחר מכן קיבלו המשתתפים ניקוד שנע בין אפס ל-60, כאשר הציונים גבוהים יותר מצביעים על רמות דיכאון חמורות יותר.

      איכות היחסים המשפחתיים של המשתתפים נותחה באמצעות שאלות שנועדו למדוד רמות לכידות וקונפליקט בין הורים לילדים. זה כלל מענה לשאלות שעוקבות אחר תשומת הלב המוקדשת לילדים, כמות הכיף שהיה לבני הנער עם הוריהם וכמה הם הרגישו מובנים בתוך משפחותיהם.

      המשיבים נותחו בארבעה מפגשים שעקבו אחר השתנותם של משתנים כמו בריאות הנפש ויחסי המשפחה עם הזמן. המחקר הגיע למסקנה כי אנשים עם רמות נמוכות של קונפליקט משפחתי ויחסים חיוביים חוו פחות תסמינים דיכאוניים בהמשך חייהם. נשים היו בסבירות גבוהה פי שניים לדווח על תסמיני דיכאון אם היו קשרי משפחה שליליים בהשוואה לחיוביים, במיוחד בגיל ההתבגרות ובתחילת שנות ה-20 לחייהן.

      נער עם סוויטשירט קפוצון (ShutterStock)
      פיתוח מיומנויות בהתמודדות עם לחץ כבר מגיל ההתבגרות. נער (צילום: shutterstock)

      מעניין לציין כי החוקרים מצאו כי נשים היו בסיכון הגבוה ביותר לדיכאון במהלך שנות העשרה שלהן, ואילו אצל גברים היה זה בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. המחבר הראשי ד"ר פינג צ'ן מאוניברסיטת צפון קרוליינה אמר: "נראה כי הממצאים שלנו מספקים הבנה חדשה של הקשר לטווח הארוך בין מערכות יחסים משפחתיות מוקדמות להתפתחות של דיכאון לכל החיים.

      מקורות אלה לתמיכה חברתית ורגשית בחיי המשפחה המוקדמים עשויים לעודד פיתוח מיומנויות להתמודדות עם גורמי לחץ משתנים ומצטברים, לקידום בריאות הנפש מגיל ההתבגרות המוקדמת ועד אמצע החיים ועוזרים במניעת תוצאות שליליות ומקרי מוות בטרם עת הנובעים מהתאבדות או שימוש באלכוהול וסמים".