5 דרכים מפתיעות בהן הגוף מאותת על בעיות פוריות

אם נסתמך על עולם הקולנוע, הספרות או הטלוויזיה (בעיקר הפסקות הפרסומות), נראה שלהיכנס להיריון זו הפעולה הכי טריוויאלית וטבעית בעולם. כל כך קלה שנשים רבות מבלות זמן ניכר מחייהן בניסיון לא להרות. אבל בעולם האמיתי, לא מעט נשים שמעוניינות להיכנס להיריון מגלות שזה הרבה פחות פשוט. בנוסף, הן מבינות שזה ממש לא פשוט להבין למה הן לא מצליחות. בערך אחד מכל שמונה זוגות יתקלו בבעיות פוריות, ובאופן מפתיע רק כשליש מהן קשורות לפוריות של האישה.

למרבה הצער, אין סימנים או סימפטומים ברורים של אי פוריות, ואבחון וטיפול בבעיית פוריות בשלב מוקדם יכול לשפר באופן דרסטי את הסיכוי להרות בהמשך. רוב הנשים שסובלות מבעיה מגלות זאת רק בעקבות אבחנה רפואית, שמגיעה לאחר זמן ממושך של ניסיונות להרות באופן טבעי. עם זאת, לפעמים הגוף עצמו שולח רמזים על כך שהוא מתמודד עם בעיית פוריות, רק צריך לדעת לזהות אותם. הנה חמשת הרמזים המרכזיים.

זהו כנראה האיתות המשמעותי ביותר של הגוף לבעיית פוריות. קשה לזהות אותו, כי יש סיבות רבות לווסת שאינה סדירה שהן גם פיזיות וגם נפשיות, וקשה להבחין בין תקופה לא רגילה לסדירה. מחזור שמגיע לעיתים רחוקות מאוד, לעיתים קרובות מדי, או בכלל לא, מרמז על ביוץ לא קבוע, שמקשה מאוד על האפשרות להרות.

רמז אפשרי נוסף הם כתמי דם או דימום לסירוגין בין מחזורים קבועים, כולל דימומים במגע. זה עשוי להצביע על בעיה מבנית כמו פוליפ, מיומה (פיברואיד, שרירן) או זיהום. גם שינוי משמעותי בכמות הדם או כאב חזק בזמן המחזור עשויים להצביע על בעיה בסיסית, למשל בעיה בבלוטת התריס או חוסר איזון הורמונלי. ואלו דברים שלרוב ניתנים לטיפול.

כאשר אישה סובלת באופן עקבי מכאבים מייסרים במהלך קיום יחסי מין או ביציאות בשירותים, יש סיכוי טוב שהיא סובלת מאנדומטריוזיס: מחלה גינקולוגית הנגרמת כאשר תאי רירית רחם (אנדומטריום) נודדים אל מחוץ לרחם, ומתמקמים באזורים שונים בגוף. סיבוך שכיח של אנדומטריוזיס הוא הצטלקות של אברי מערכת הרבייה ופגיעה בפריון. מדובר במצב שמשפיע כמעט על 10 אחוזים מהנשים בשנות הפוריות שלהן.

לפעמים כאב כזה באגן יכה באקראי וללא סיבה נראית לעין, וככל הנראה ירגיש עמום, חד, מכווץ או דוקר. אנדומטריוזיס יכול בהחלט להקשות על כניסה להיריון, אך נשים רבות שסובלות ממצב זה עוברות בהצלחה הריונות בריאים.

מקובל לחשוב שגוף האישה מתחיל לצמח שיער גוף עבה וטורדני (בעיקר למראה) עם הזדקנותה, אבל שערות כהות וגסות על השפה, הסנטר, הגרון או הבטן יכולות גם להעיד על תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS) שהיא הפרעה הורמונלית שכיחה שמשפיעה על סדירות הביוץ והמחזור. אם אכן מדובר בזה, בדרך כלל טיפול פשוט יכול להחזיר את האיזון ההורמונלי.

הפרשה חלבית משדיים של אישה שאינה בהריון ואינה מניקה עלולה להעיד על רמות גבוהות בגופה של פרולקטין, שהוא ההורמון שמורה לגוף לייצר חלב אם. כן, ההפרשות האלה הן לא נוחות ובטח קצת מביכות, אבל הן גם יכולות לרמוז על בעיית פוריות משמעותית.

רמות פרולקטין מוגברות משבשות את הייצור של הורמוני המין ופוגעות בביוץ, ויש לבדוק אם המקור שלהן הוא בבעיה בבלוטת התריס או גידול שפיר. בהתאם למקור, הרופא יכול לרשום תרופות להורדת רמות הפרולקטין שלך ולהחזיר את מחזור הביוץ לקדמותו.

לא הרבה יודעות (ויודעים), אבל לפני שנשים נכנסות לגיל המעבר, המנופאוזה, אי שם בגיל חמישים, רבות מהן חוות שלב מקדים בגיל צעיר יותר. בדרך כלל זה יקרה כשהאישה עדיין מקבלת מחזור ובכלל לא מודעת לשינויים שעובר גופה. בגילאים מוקדמים יחסית זוהי בעיית הפוריות הקשה ביותר לטיפול והאבחון המוקדם קריטי. הרמז לכך הם גלי חום שמכים באישה, שמתבטאים כתחושת חום פתאומית שעוטפת את כל הגוף. שלב הפרה-מנופאוזה הוא בדרך כלל גנטי, אז כדאי לבדוק עם אמה של האישה עברה אותו בעצמה.