כשמדובר בהגנה על מוחם של תינוקות קטנים, צעדים שנעשים כבר בזמן שהעובר ברחם, יכולים להיות קריטים. חלק מהילודים, במיוחד אלה עם פיגור גדילה תוך רחמי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעות מוחיות. היכולת להתערב לפני הלידה כדי לסייע בהגנה על המוח של הילוד יכולה למנוע את ההשפעות ההרסניות, לעיתים קרובות, של פגיעה מוחית. חוקרים מבית החולים בריגהם בבוסטון בדקו אם צריכת מיץ רימונים במהלך ההריון יכולה לספק הגנה נוספת על מוחם של תינוקות.
במאמר שמופיע בכתב העת PLOS One הציג צוות החוקרים ממצאים ראשוניים מתוך ניסוי קליני על אמהות שתינוקותיהן אובחנו עם פיגור גדילה תוך רחמי ( IUGR). המחקר הראה עדות להתפתחות טובה יותר של המוח וקישוריות טובה יותר בין האיזורים השונים במוח אצל תינוקות שנולדו לאמהות שצרכו מיץ רימונים מדי יום. כעת נערך ניסוי קליני שני וגדול יותר בבריגהם כדי לאמת את ממצאי המחקר.
"המחקר שלנו מספק עדויות ראשוניות המצביעות על הגנה אפשרית על תינוקות שנחשפו למיץ רימונים בזמן שעוד היו ברחם", אמר עורך המחקר טרי אינדר, יו"ר המחלקה לרפואת יילודים בבריגהם. "ממצאים אלה דורשים המשך בירור על ההשפעות הפוטנציאליות העצביות של פוליפנולים בילודים בסיכון".
חשד להאטה בגדילה תוך רחמית, עולה כאשר הערכת משקלו של העובר נמדדת מתחת לאחוזון 10 לעקומת גדילה נורמלית באוכלוסייה. זוהי תופעה שכיחה וקיימת בכ-5-10 אחוזים מכלל ההריונות. לעיתים רבות ההאטה הזו מתרחשת בגלל בעיות בשליה המספקת לעובר חמצן וחומרים הכרחיים לגדילתו התקינה. תהליך הלידה עצמו יכול להפחית עוד יותר את זרימת הדם או החמצן לתינוק, כולל למוחו של התינוק. במקרים חמורים הדבר יכול להוביל למוות.
אל תפספס
פוליפנולים ברימון הם חלק מקבוצת נוגדי חמצון שנמצאים במזונות ומשקאות רבים, הכוללים אגוזים, פירות יער, יין אדום ותה. מיץ רימונים הוא מקור עשיר במיוחד למולקולות אלה. ידוע כי פוליפנולים חוצים את מחסום הדם-מוח, ומחקרים במודלים של בעלי חיים הראו השפעות מגנות מפני מחלות ניווניות. נכון להיום, אף מחקר קליני בבני אדם לא העריך את ההשפעות הפוטנציאליות של מתן מיץ רימונים בהריון כדי להגן על מוחם של ילודים בסיכון. לפני שנה בדיוק התפרסם מחקר בעל תוצאות דומות של חוקרים ישראלים מבית החולים רמב"ם שערכו מחקר דומה בחולדות.
המחקר הנוכחי כלל 78 אמהות שהעובר שלהם אובחן עם IUGR. הנשים חולקו באופן אקראי וקיבלו 8 מ"ל מיץ רימונים מדי יום או פלצבו באותו הטעם/ קלוריות שהיה נטול פוליפנולים. הנשים שתו את המיץ מדי יום, מיום מההרשמה למחקר ועד הלידה. הצוות מדד כמה היבטים של התפתחות ופגיעה במוח, כולל מבנה המוח של התינוק ותפקוד הקישוריות במוח.
הצוות לא הבחין בהבדלים במבנה המוח, אבל כן מצא הבדלים אזוריים במבנה החומר הלבן ובתפקוד הקישוריות במוח. "מדדים אלה מספרים לנו כיצד המוח מתפתח באופן תפקודי", אמר אינדר. "לא ראינו שום הבדל בגדילת המוח או בגדילת התינוק, אך ראינו שיפור בהתפתחות המוח שנמדדה על ידי זרימת דם והתפתחות חזותית של המוח".
המחברים מציינים כי הממצאים מצדיקים את הצורך במחקר קליני גדול שיאפשר את המשך בדיקת ההשפעות הפוטנציאליות של פוליפנולים. מחקר כזה מתקיים בימים אלה בבריגהם. "אנו מתכננים להמשיך ולחקור את הממצאים המרגשים הללו," אמר אינדר. "הראיות הראשוניות מראות הבטחה, ולכן יש צורך במחקר נוסף."