פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוי! למה אנחנו מוציאים קולות כשאנחנו מתאמצים?

      יום אחד, בלי שתשימו לב, אתם תקומו מהספה ואנחה תיפלט מגרונכם. למה זה קורה לנו? האם זה סימן להזדקנות? והאם הקולות הללו עוזרים לגוף שלנו להתמודד עם מאמץ בצורה יעילה יותר?

      גיף סרינה וויליאמס (Giphy)
      סרינה וויליאמס בפעולה (Giphy)

      יום אחד, בלי לשים לב לזה במיוחד, אתם מוצאים את עצמכם מתרוממים מכיסא כלשהו וצליל אנחה רמה נשמע בחלל. אתם מסתובבים כדי לראות מתי סבא שלכם נכנס לחדר ואיך זה שלא הבחנתם בו, רק כדי להבין שצליל הקרעכצען הזה בקע מגרונכם. מזל טוב, הגעתם לגיל. זה לא גיל ספציפי, אין לו מספר, אבל זה גיל כזה שכולם מגיעים אליו בסוף - הגיל שבו אתם מתחילים להשמיע קולות מוזרים בזמן מאמץ, כשאתם מרימים משהו כבד, או סתם כשאתם קמים או מתיישבים על הספה.

      למה זה קורה לנו? האם זה אחד מסממני הזיקנה? כמו ירידה בראייה ובשמיעה, שיערות שיבה או כאבי ברכיים? ככל הידוע לנו, מעולם לא נערכו מחקרים שבדקו באופן ספציפי את התופעה הזאת של השמעת אנחות בעת מאמץ פיזי או סתם כאפקט קולי נלווה לפעולות יומיומיות כישיבה וקימה. אולם, קולות הנלווים למאמץ פיזי נפוצים בקרב מגוון גילאים ופעילויות - היזכרו רגע במשחק הטניס האחרון שצפיתם בו, סרינה וויליאמס ורפאל נדאל למשל, שניהם נוהגים להשמיע קולות ואנחות עזות כאשר הם חובטים בכדור הירקרק.

      מה קורה בגוף שלנו כשאנחנו מתאמצים?

      כשאנחנו מרימים משהו כבד, עושים תנועה מהירה (כמו חבטה בכדור טניס) או אפילו קמים מישיבה לעמידה אנחנו מקשיחים את פלג הגוף העליון שלנו, משום שזה עוזר לייצב את הגוף כולו ולשמור על שיווי משקל. לולא היינו עושים זאת, הגוף היה רפוי מכדי להשלים את התנועה, או שהיינו מאבדים את שיווי המשקל ונופלים.

      הטניסאי הספרדי רפאל נדאל (רויטרס)
      נראה שלו זה עוזר. רפאל נדאל (צילום: רויטרס)

      אז אנחנו ממלאים את הריאות באוויר ומכווצים את שרירי פלג הגוף העליון, כדי שיתמכו וייצבו את עמוד השדרה. אנחנו מניפים את הזרועות קדימה לצורך תנופה, ותוך כדי המאמץ הזה אנחנו עוצרים את הנשימה כדי לשמור על היציבות הזאת תוך שאנחנו נעמדים (או תוך כדי התנועה).

      לאחר מכן, אנחנו מוציאים אוויר - לאט או מהר, תלוי באופיה של המשימה הפיזית שביצענו. במקרה של תנועות מהירות או בליסטיות כמו זריקת כדור או חבטת איגרוף - האוויר משתחרר במהירות. בתנועות איטיות, כמו קימה מהספה או הרמת משא כבד - האוויר משתחרר באיטיות. ואם השרירים שמקרבים את מיתרי הקול זה לזה מופעלים גם במהלך התנועה המשולבת הזאת - אז יוצא לנו קול. הקול הזה נשמע כמו האנחות ששומעים מדי פעם בחדר הכושר.

      האם הקולות האלה עוזרים לנו?

      את זה דווקא כן בדקו מתישהו, והמסקנות לא תמימות דעים. מחקר מלפני כעשרים שנה קבע שאנחות לא מועילות למרימי משקולות להרים משקלים כבדים. משתתפי הניסוי הצליחו להרים את אותם המשקלים בין אם נאנחו ובין אם לא. לעומת זאת, במחקר שנערך ב-2001, צעקות סייעו למתאמנים באמנויות לחימה לאחוז ביריב בעוצמה גדולה יותר. ובמחקר משנת 2014 שחקני טניס ביצעו חבטות הגשה וחבטות קדמיות עוצמתיות יותר כשהותר להם להיאנח, בהשוואה לחבטות שבהן התבקשו לשמור על שקט.

      כך שככל הנראה התשובה לשאלה האם האנחות עוזרות משתנה בהתאם לסוג המשימה שמבצעים. ועם זאת, ראוי לציין שרוג'ר פדרר - אחד הטניסאים הגדולים בכל הזמנים, מסתדר נהדר גם בלי להוציא הגה כשהוא חובט ומגיש. אז אולי זה גם תלוי בבן אדם שמבצע את המשימה.

      גבר צעיר מתקשה לקום מכורסה (ShutterStock)
      סרינה וויליאמס אתה לא. גבר נאנח כשהוא קם מהכיסא (אילוסטרציה: shutterstock)

      מן הסתם, אין דינן של האנחות שנשמעות מפיהם של אתלטים אגדיים כמו סרינה וויליאמס ורפאל נדאל כדין האנחות מעוררות הרחמים שאנחנו משמיעים כשאנחנו קמים מהשזלונג אחרי ארוחת שישי. ייתכן שככל שאנחנו עייפים או תשושים יותר עולה הסיכוי שהאנחות הללו ייפלטו מגרוננו בזמן משימות יומיומיות. ואם מישהו חושב שהוא עומד לבצע משימה קשה שתדרוש ממנו מאמץ, זה גם עשוי להגדיל את הסיכויים שהוא יאנח במהלכה - כי אז גוברים גם הסיכויים שכדי להכין את גופו למאמץ הוא יעצור את נשימתו כדי לספק לגוף תמיכה ותנופה לקראתו, ואז האוויר ישתחרר באחת.

      כאמור, מדובר בתחום קטן ומסויים מאוד שלא נחקר כהלכה ולמעשה כמעט שלא נחקר כלל, אך נראה שמדובר בהרגל התנהגותי. רוב הסיכויים שהקולות הללו הם הרגל נרכש שאנחנו לומדים מחברים ובני משפחה ומתחילים ליישם בעצמנו מבלי לתת על כך את הדעת.