חלב אם הוא הרבה יותר מארוחה, הוא מכיל בתוכו גם קוד זמן של שעון פנימי שמועבר מהאם לתינוקה. הרכבו של חלב אם משתנה לאורך שעות היממה, והחלב שמופק מן השד בשעות הבוקר מכיל קוקטייל הרבה יותר ממריץ של מרכיבים מזה שמופק בערב והוא בעל תכונות מרגיעות יותר. חוקרים סבורים שה'כרונו-תזונה' הזאת מסייעת להגדיר ולבסס את השעון הביולוגי הפנימי המתהווה של תינוקות בתחילת חייהם, שעוזר להם להבחין בסופו של דבר בין יום ולילה.
הסנכרון הזה בין הרכבו של חלב האם ובין שעות היממה מתרחש בצורה מושלמת בהנקה ישירה (כאשר התינוק יונק ישירות מהשד), אבל מה קורה כאשר התינוק מקבל חלב שאוב שנשאב מבעוד מועד בשעות שונות של היממה ואוחסן עד למועד שיש בו צורך?
עד כה מדענים כמעט שלא בחנו את שאלת ההשפעה של 'חלב אם לא מסונכרן' על התפתחותם של תינוקות, אך ההשלכות עשויות להיות בעלות השפעה לטווח ארוך.
אל תפספס
שינה, אכילה ורמות אנרגיה כולן מתאפיינות במקצב צירקדי - כלומר, הן פועלות במחזוריות יומית. וכמו שכל הורה עייף וטרוט עיניים יודע היטב, תינוקות לא נולדים עם שעון פנימי מכוון, ותפיסת היום והלילה שלהם נבנית בהדרגה לאורך השבועות ואף החודשים הראשונים לחייהם, בין השאר הודות לסימנים כמו אור יום וחשיכה.
לא כל התינוקות מסגלים סדר יום של ערות ושינה באותו הקצב. יש כאלה שיש להם נטייה טבעית יותר לזהות סימנים הורמונליים וחיצוניים ומתחילים לסגל פרקי שינה ההולכים ומתארכים סמוך לאחר לידתם, בעוד שלתינוקות אחרים ייקח חודשים ארוכים עד שילמדו לישון בלילה ולהיות ערניים יותר ביום. עיכוב בהתפתחות השעון הצירקדי עלול להגדיל את הסיכון לבעיות כמו קוליק (גזים) וכן לבעיות גדילה ואכילה.
מדענים לא יודעים מספיק על הסיבות שגורמות לתינוקות מסויימים להתאפס על שעון ביולוגי מסונכרן מהר יותר ולאחרים לאט יותר, וייתכן שחלב אם יכול לספק תשובה חלקית לפחות לשאלה מדוע יש הורים שזוכים בתינוקות שישנים סביר בעוד שאחרים נאלצים להתמודד עם לילות לבנים שמתמשכים עד גיל יחסית מאוחר.
חלב של יום וחלב של לילה
הרכבו של חלב האם משתנה מאוד לאורך שעות היממה, כאמור, כך למשל - רמות הקורטיזול (הורמון שגורם לערנות) - גבוהות פי שלושה בחלב אם שמופק בבוקר מאשר בחלב אם שמופק בערב. ואילו מלטונין, הורמון שמעודד שינה ומסייע גם לעיכול, בקושי נוכח בחלב של בוקר, אך בשעות הערב הרמות שלו בחלב מתחילות לעלות ומגיעות לשיאן סביב חצות.
חלב הלילה מכיל אבני בניין של דנ"א שמעודדות דפוסי שינה בריאים, ואילו חלב היום מכיל חומצות אמינו שמעודדות פעילות ואנרגיה. רמות הברזל בחלב האם מגיעות לשיא שלהם סביב שעות הצהרים, ואילו רמות הוויטמין E עולות דווקא בערב. מינרלים כמו אבץ, אשלגן ונתרן מצויים ברמות הגבוהות ביותר בחלב של בוקר.
לחלב האם שמופק בשעות היום יש יתרון חשוב של רכיבי חיסון - בדגימות חלב האם שנתרמו למחקר על ידי אמהות ששאבו אותו במהלך החודש שלאחר הלידה, מצאו החוקרים כי הרמות של נוגדנים ושל תאי דם לבנים היו גבוהות יותר בדגימות שנשאבו בבוקר מאשר באלה שנשאבו בשעות הלילה. ובמחקר אחר נמצא כי חומר החיוני לתקשורת בין רכיבי החיסון השונים גם הוא גבוה יותר בחלב של שעות היום.
ברור אם כן שהרכבו של החלב משתנה לאורך היממה, אך חוקרים עדיין יודעים לומר מעט מאוד על ההשפעות שיש לזה על בריאות התינוק. מה שהם כן יודעים, זה שההורמונים ורכיבי החיסון בחלב האם אכן עוברים אל התינוק היונק, ושתינוקות מפתחים את השעון הפנימי שלהם במהלך החודשים הראשונים לחייהם. ולכן, הגיוני לשער שהסמנים הכרונולוגיים שמצויים בחלב האם מסייעים לתינוקות בתהליך הזה.
כמו להדליק את האור רגע לפני שהתינוק נרדם
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית תינוקות יכלו לצרוך חלב אם רק ביניקה ישירות מהשד ומשמעות הדבר שהחלב תמיד נצרך על ידם באותו הזמן ביום שבו הופק. אולם בעשורים האחרונים נכנסו לתמונה משאבות חלב אם ואמצעי קירור ושינו את המצב. אז מה קורה כשנותנים לתינוק בערב בקבוק של חלב שנשאב בבוקר? למרבה הצער, אנחנו לא יודעים מספיק כדי לענות על השאלה הזאת בוודאות, משום שזהו נושא שסובל מהזנחה מחקרית. מעט מאוד חוקרים בדקו את השאלה הזאת. אבל יכול מאוד להיות שזו המקבילה התזונתית להדלקת מתג האור בחדר השינה של התינוק רגע לפני שהוא נרדם.
אם הסמנים הכרונולוגיים בחלב האם אכן תורמים משהו לתהליך התפתחותו של השעון הפנימי של תינוקות, הרי ששתיית חלב אם 'לא מסונכרן' עלולה לגרום לקשיי הרדמות, עיכול והתפתחות. יש לזה כמובן פיתרון פשוט למדי, סימון שקיות האחסון של החלב השאוב גם בשעת השאיבה, לא רק בתאריך, ולוודא שהחלב שניתן לתינוק תואם את השעה ביממה שבה הוא נמצא.
החוקרים אף סבורים כי אם בפגיות יאמצו את הנוהל הזה ויאכילו פגים בחלב שאוב המסונכרן עם שעות היממה, זה יועיל להתפתחותם ולדבריהם, ישנן כבר פגיות בארה"ב שאימצו את הנוהל הזה. ויש כמובן עוד פיתרון, טבעי יותר, והוא שמדינות יתנו לנשים תנאים טובים יותר שיאפשר הנקה ישירה לאורך זמן ארוך יותר ולא ידרשו מנשים לנהל מחסני חלב שאוב המקודדים על פי תאריך ושעה, כמו חופשות לידה ארוכות יותר בתשלום. שכן, רוב הנשים מתחילות לשאוב חלב לקראת או לאחר חזרתן לעבודה.
המחקר אודות האופן שבו חלב אם מסתנכרן עם שעות היממה והאופן שבו זה משפיע על בריאותם של תינוקות נמשך גם בימים אלה, והחוקרים מקווים שמסקנותיו יהוו תשתית שתתמוך בשינוי מדיניות הבריאות הציבורית במדינות שונות בעולם בנוגע לחופשות לידה בתשלום שימשכו שנה.