כולנו שמענו את השם שלפוחית רגיזה לפחות פעם אחת בחיים, בעיקר בפרסומות שמיועדות לנשים, אבל למרות שהמצב הרפואי הזה נמצא במודעות שלנו, הרבה נשים (וכן, זה בעיקר נשים) שסובלות ממנו לא הולכות להיבדק ובכך מוותרות על טיפול בבעיה שמשבשת להן את החיים. ביקשנו מד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגית רצפת אגן במרכז הרפואי הלל יפה, להסביר לנו מהי בדיוק שלפוחית רגיזה, למה זה קורה ואיך מטפלים.
שלפוחית רגיזה היא תסמונת קלינית המבוססת על מספר סימפטומים, בהם תדירות גבוהה למתן שתן (תכיפות), חוסר יכולת להתאפק (דחיפות) ואף דליפת שתן. "עם העלייה בגיל, יותר ויותר נשים סובלות מתופעה זו ומוצאות את עצמן הולכות בתדירות גבוהה יותר לשירותים, הן סובלות מיקיצות בלילה מתוך צורך דחוף להתפנות, וכשליש מהן אף סובלות מדליפת שתן אם הן לא מגיעות לשירותים במהירות", מסביר ד"ר פיינר, "כתוצאה מכך נשים רבות מגבילות את עצמן בפעילויות יומיומיות שונות, ונמנעות מלהשתתף במפגשים חברתיים, כך שלמעשה איכות חייהן נפגעת בצורה משמעותית".
עוד בוואלה!
מדובר בתופעה שמתרחשת הן בשעות היום והן בשעות הלילה, וחשיפה לקור או למתח נפשי עלולה להחמיר את התופעה.
למה זה קורה?
ד"ר פיינר מסביר כי ישנם אנשים הסובלים משלפוחית רגיזה כחלק מביטוייה של בעיה נוירולוגית (כמו טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אפילו פגיעה בעמוד שדרה) שגורמת לכך שהשלפוחית מתחמקת מהבקרה העצבית של הגוף ואינה מאפשרת שליטה ביכולת להתאפק במתן שתן. האופציה השנייה - והשכיחה יותר -היא שלא נמצאה סיבה רפואית ברורה המסבירה את היווצרות התופעה.
איך מאבחנים שלפוחית רגיזה?
כאמור, אנשים הסובלים משלפוחית רגיזה מדווחים על תכיפות במתן שתן, חוסר יכולת להתאפק, קימה תכופה בלילה למתן שתן ובריחת שתן. "על מנת להבדיל מצב של שלפוחית רגיזה ממצבים רפואיים אחרים, כמו זיהומים, גידולים או אבנים בדרכי השתן, יש לבצע בדיקות שתן כלליות ותרבית בכדי לשלול ממצאים אלו, וכן בדיקת אולטראסאונד של דרכי השתן", מסביר ד"ר פיינר, "על סמך התוצאות שיתקבלו, יוחלט על המשך הטיפול. אם התוצאות אינן תואמות את האבחנה, אך התופעה קיימת, המטופל יישלח לבדיקה אורודינמית, שמטרתה להדגים את המצב הפיזיולוגי של כיס השתן".
איך מטפלים?
"כיום ישנם מספר טיפולים אפקטיביים לפתרון הבעיה. בין אם על ידי שינוי תזונתי, כמו הפחתה בשתיית אלכוהול, קפאין ומשקאות מוגזים, שתייה מרובה של מים ביום ופחות בלילה, תרגילים לחיזוק שרירי רצפת אגן, 'אימון השלפוחית' על ידי מתן שתן יזום במרווחי זמן קבועים והגדלה הדרגתית של מרווח הזמן, טיפול תרופתי ייעודי, ועד בשימוש בבוטוקס", מציין ד"ר פיינר.
הבוטוקס מוכר יותר מעולם הרפואה האסתטית, אך נמצא כיעיל ואפקטיבי מאוד בטיפול בשלפוחית רגיזה. "למעשה אנו מזריקים את הבוטוקס ישירות לשלפוחית השתן על ידי ציסטוסקופ (מכשיר רפואי הדומה לטלסקופ) בכדי להפחית התכווצות לא רצונית של השריר שעוטף את השלפוחית. לחומר יש השפעה על כיווץ השרירים למשך כשנה, ולעיתים אף יותר מכך, ובמידת הצורך ניתן לחזור שוב על הטיפול וכך לשמר את התוצאה", מסביר ד"ר פיינר. טיפול נוסף במצבים חמורים יותר הוא השתלת 'קוצב סוגרים' זעיר המשפיע על הבקרה העצבית של פעולת השלפוחית.