איך יודעים מתי חתך זקוק לתפרים?

בסרטון: הדרך הנכונה לשים פלסטר

חתכתם סלט או אבטיח ועשיתם תנועה לא טובה עם הסכין, דרכתם על זכוכית או שהחליקה לכם היד עם המספריים - לא באמת משנה איך עשיתם את זה לעצמכם או איך זה קרה לכם, חתך מדמם הוא סיטואציה לא נעימה שדורשת טיפול זריז ומדוייק.

אבל לא תמיד ברור מתי יש צורך לגשת למיון כדי לסגור אותו בתפרים או הדבקה ומתי חבישה ביתית תספיק כדי לאפשר לפצע להיסגר ולהחלים בצורה טובה בעצמו. אגב, בחלק מהמקרים, בלי קשר לטיפול בחתך עצמו, יש סיכון שנחשפתם לחיידקי טטנוס ולכן, יש צורך לקבל חיסון אנטי-טטנוס בהקדם, במידה שאין לכם חיסון כזה בתוקף (תוקפו של החיסון הוא 7-10 שנים).

הנה 4 סימנים שיעזרו לכם לדעת מתי אפשר להסתפק בפלסטר ופולידין ומתי צריך לתפור:

מראה החתך
למראה חיצוני יש לא מעט משקל בהערכת הטיפול הנחוץ במקרה של פציעות. חתכים שנראים פתוחים מאוד, רחבים מאוד או עמוקים מאוד (רואים עצם, גיד או שכבות עור עמוקות? זה לא טוב) - ידרשו תפרים כדי שיוכלו להיסגר כראוי ולהחלים.

עומק החתך
אם החתך בעומק של יותר מחצי סנטימטר, לרוב רופאים יעדיפו לסגור אותו בעזרת תפרים. חתך שהוא פחות עמוק מזה ומעורבות בו רק שכבות העור העליונות יחלים טוב יותר ללא התערבות, כל עוד תשמרו על היגיינה ותנקטו את הצעדים הנחוצים כדי למנוע זיהום.

מיקום החתך
כל חתך שנמצא סמוך או בדיוק על מפרק, צריך להיסגר במיידי. גם חתכים בסביבת הפה והשפתיים, הפנים, כפות הידיים ואיברי המין זקוקים לתפירה בדרך כלל, כדי להבטיח את סגירתם הזריזה ושלא ישארו חשופים לזיהומים.

חומרת הדימום
אם הדימום לא מפסיק לאחר 10 דקות שבהן הפעלתם לחץ על הפצע, יכול להיות שאין מנוס מתפרים. במקרים מסויימים יהיה צורך לתפור גם חתכים קטנים, אם הם גרמו לנזק חמור מבעד לשכבות העור.

תפרים מסייעים לעתים לפצע להחלים מהר יותר וסגירה מהירה של החתך תעזור גם להגן על הגוף מפני חדירת זיהומים וסיבוכים נוספים. לחתכים עמוקים שנותרים פתוחים עלולים להכנס לכלוך וחומרים אחרים שיכולים לגרום לזיהום. תפרים מפחיתים גם את הסיכוי להיווצרות של רקמת צלקת.