זו הסיבה שאתם תמיד חייבים לכבס בגדים חדשים

אם אתם מאלה שלא יכולים לחכות וחייבים ללבוש בגד חדש מיד לאחר שאתם קונים אותו בחנות או איך שהוא מגיע במשלוח, אתם עלולים לשלם מחיר על חוסר היכולת שלכם לדחות סיפוקים. והמחיר הזה עלול להיות מגרד, אדמומי וכואב.

דרמטיטיס אלרגי בעקבות מגע הוא תגובה של המערכת החיסונית לאלרגן כלשהו שבא במגע עם העור והוא גורם לתגובה מושהית: פריחה שמופיעה רק כמה ימים לאחר החשיפה, אבל מרגע שהיא הופיעה יכולים לחלוף כמה שבועות עד שהיא עוברת. די מבאס.

"המקרים של דרמטיטיס אלרגי שמופיע בעקבות מגע עם פריט ביגוד לרוב נגרמים מהצבע של הבד", אומרת ד"ר סוזן נדורוסט, רופאת עור, בראיון לאתר Time. לרוב המקור של הגירוי הוא מצבעים שמשמשים לצביעת בדים סינתטיים כמו פוליאסטר וניילון, והם קיימים בכמויות גדולות יותר בפריטי לבוש חדשים שטרם נלבשו או עברו כביסה.

עוד בנושא:
כימיקלים בשמפו עלולים להקדים את ההתפתחות המינית של ילדות
חומרים מסוכנים חודרים לעור ממסנן הקרינה. זה מה שזה אומר
מה זה בכלל פרבנים ולמה הם מסוכנים לבריאות?

חיכוך או הזעה הם שני גורמים שמגבירים את מעבר הצבעים הכימיים וזליגתו מהבד אל העור, לדברי ד"ר נדורוסט, והיא הוסיפה כי בהרבה מהמקרים שמגיעים אליה, האשמים הם בגדי הספורט מהבדים המבריקים, הסטרצ'יים ומנדפי הזיעה, שנחשבים למאוד פופולריים בימינו. "כשמגיע אלי מטופל עם פריחה אדומה על העורף או סביב בתי השחי, השאלה הראשונה שלי היא: 'מה אתה לובש כשאתה מתאמן?'", היא אומרת.

לא כולם יסבלו מדרמטיטיס אלרגי כתוצאה מחשיפה לצבעי הבד הללו, ואין דרך לדעת מראש מי פגיע לכך יותר, אך דרך אחת להפחית את הסיכוי שלכם לחוות את העניין הלא נעים הזה היא פשוט להקפיד לכבס פריטי לבוש חדשים לפני שאתם לובשים אותם לראשונה. "בכביסה נשטף חלק מהצבע העודף שמצוי בבד וכך החשיפה לחומרים המגרים קטנה", הסבירה הרופאה. והוסיפה כי חשיפה עמוקה יותר לצבעים הללו, כמו למשל אם יש לכם פצע פתוח והם עלולים לחדור לתוך הגוף או מחזור הדם, עלולה לעורר תגובה חיסונית חמורה יותר וליצור רגישות קבועה אליהם.

אבל פריחה אלרגית היא לא הסיכון היחיד שטמון בכימיקלים המצויים בפריטי ביגוד - במחקר שנערך באוניברסיטת שטוקהולם בשנת 2014 נטלו חוקרים 31 פריטים שנרכשו ברשתות ביגוד ואופנה. הפריטים נבדלו זה מזה בצבעיהם, סוג הבד ממנו היו עשויים, במותג, בארץ הייצור ובמחיר וכולם היו מיועדים לשוק הרחב. החוקרים זיהו תרכובת כימית בשם קווינולין (Quinoline ) ב-29 מתוך 31 הפריטים שנדגמו, והרמות הגבוהות ביותר של התרכובת נמצאו בפריטי לבוש עשויים פוליאסטר.

קווינולין הוא חומר שמשמש לייצור צבעי בד והסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב סיווגה אותו כ"חשוד כמסרטן", בהתבסס על מספר מחקרים שקשרו בינו ובין פעילות ראשונית של גידולים בעכברי מעבדה. עם זאת, לא נערכו עד כה מחקרים שמטרתם להעריך כיצד משפיעה החשיפה לכימיקל הזה על הסיכון לסרטן בבני אדם.

אולריקה נילסון, אחת מרצה לכימיה אנליטית ואחת החוקרות שהשתתפה במחקר ההוא, ציינה כי ישנם עוד שני כימיקלים לפחות ששבים ועולים בהקשר של בדים ובגדים - ניטרואנילינים ובנזותיאזולים - ונקשרו בהשפעות בריאותיות שליליות (בהן גם סרטן, אך לא רק) בבעלי חיים או בני אדם. בעוד שבחלק מהמקרים הכימיקלים האלה נותרים ספונים בתוך סיבי הבד, באחרים הם עלולים לזלוג אט אט החוצה עם התיישנותו והתבלותו של פריט הלבוש. למרבה הצער, אומר נילסון כי "הכימיקלים הללו לא נחקרו עד כה בהקשר של ספיגה דרך העור וההשפעות הבריאותיות הנובעות ממנה", לפחות לא בבני אדם, כך שלא ברור האם החשיפה לכימיקלים הללו באמצעות פריטי ביגוד מגדילה את הסיכון לחלות.

דיוויד אנדרוז, מדען בכיר ופעיל בארגון הסביבתי Environmental Working Group, חקר רבות את נושא השימוש בכימיקלים בתעשיית הטקסטיל, ולדבריו בדים מתעשייה זו עוברים טיפולים בחומרים רבים, בהם: דוחי כתמים, מייצבי צבע, חומרי אל-קמט, מרככים ועוד שלל טיפולים כימיים. ויצרני הבגדים אינם מחוייבים לחשוף בפני הלקוחות שלהם את המידע אודות הכימיקלים שבהם נעשה שימוש בתהליך הייצור. רבים מהחומרים הללו עברו מעט מאוד בדיקות בטיחות, אם בכלל. והחומרים הללו לא מסכנים רק את מי שלובש את הבגדים בסופו של דבר, אלא את אוכלוסיית העולם כולה, משום שהם מזהמים גם את האוויר, המים והקרקע.

"תמיד כדאי לכבס בגד לפני לבישה ראשונית שלו. הכביסה מפחיתה את רמת הכימיקלים בבד", אומר אנדרוז וגם הכימאית נילסון מחרה מחזיקה אחריו. אנדרוז מוסיף שאחד הדברים המצערים הוא שתוויות הבגדים לא מכילות שום מידע על החומרים שמוסיפים לבד בתהליך הייצור. "זה מטריף שהצרכן קונה חולצה שהיא '100% כותנה' ולא מקבל שום מידע על הכימיקלים והתוספים שבהם נעשה שימוש בתהליך הייצור שלה", אמר.