פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה זה בכלל פרבנים ולמה הם מסוכנים לבריאות?

      אפשר למצוא אותם בשמפו, במזון ואפילו בתרופות שלכם. התעשייה משתמשת בפרבנים כמעט בכל מוצר על המדף ויש מי שחושש ששימוש בהם עלול לגרום לחוסר איזון הורמונלי ותחלואה בסרטן השד. האם צריך להימנע מהם?

      עגלת סופרמרקט (ShutterStock)
      כמעט כל מוצר שאתם משתמשים בו מכיל פרבנים, אפילו המזון שלכם. עגלת סופרמרקט (צילום: ShutterStock)

      לאחרונה, מתרבים מוצרי הקוסמטיקה שעליהם מתנוססת ההבטחה שהם נקיים מפרבנים, ומחקרים שונים מזהירים שהחשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום להתבגרות מינית מוקדמת של בני נוער, לפגוע בפוריות האישה ולהגדיל את הסיכוי לתחלואה בסרטן השד, אך ארגוני בריאות לא אסרו באופן גורף על השימוש בהם וסביר להניח שרוב המוצרים שהכנסתם לעגלת הקניות שלכם מכילים פרבנים. אז מה זה בכלל פרבנים והאם הם באמת מסוכנים לבריאותנו ורצוי שנמנע מצריכתם?

      פרבנים הם כימיקלים סינתטיים בהם עושים שימוש כחומרים משמרים במגוון תכשירי קוסמטיקה, תרופות ומזון. תוכלו למצוא אותם בשמפו שבו אתם חופפים, בקרם הלחות, במוצרי השיזוף והגילוח שאתם מורחים על העור, במוצרי איפור, במשחת השיניים, בתרופות וגם במשקאות ובמזון שאתם קונים במרכול.

      עוד בנושא:
      כימיקלים בשמפו עלולים להקדים את ההתפתחות המינית של הבת שלך
      מחקר ישראלי: חומרים במוצרי טיפוח עלולים לפגוע בפוריות
      שמרו מרחק: 9 מאכלים שתזונאים לא ייגעו בהם

      "פרבנים הם חומר כימי שמכונה חומצה בנזואית (PHBA) שבתצורתה הטבעית מצויה בפירות וירקות רבים, כמו אוכמניות וגזרים", מסבירה קתרין סנט ג'ון, מאיגוד הכימאים האמריקאי (ACC), "חומצה זו נוצרת גם באופן טבעי בגוף האדם על ידי שבירה של כמה חומצות אמינו".

      איך תוכלו לזהות פרבנים?

      "התעשייה עושה שימוש נרחב בפרבנים כי הם יעילים מאוד בהארכת חיי המדף של מוצרים ובמניעה של התרבות חיידקים מזיקים ועובש במוצרים בעלות נמוכה מאוד", אומרת סנדרה ארוולו, מנהלת תחום תזונה והקהילה במרכז הרפואי מונטיפיורי בניו יורק.

      מברשת שיניים ותמרוקים בחדר אמבטיה (ShutterStock)
      מסתתרים בשמפו, במשחת השיניים ובקרמים שלכם תחת שמות שונים. מוצרי טיפוח באמבטיה (צילום: ShutterStock)

      ניתן למצוא פרבנים בכינויים שונים על גבי אריזות מוצרי מזון כמו E214 או E219 ובתעשיית הקוסמטיקה משתמשים בסוגים הנפוצים שמכונים: methylparaben, ethylparaben propylparaben, butylparaben, isopropylparaben isobutylparaben.

      הם מסוכנים או לא?

      "90 אחוזים מהמוצרים הנפוצים בחנויות מכולת מכילים פרבנים והם מצטברים בדם שלנו ונספגים בעורנו", מסבירה ד"ר צ'סנה קינדרד, רופאת עור מאוניברסיטת הווארד בוושינגטון. מאחר שרוב האנשים נחשפים לפרבנים, צרכנים צריכים לדעת אם ישנם סיכונים בריאותיים שנגרמים כתוצאה מהשימוש במוצרים המכילים כימיקלים אלו.

      ד"ר קינדריד מסבירה שהתשובה אינה ברורה וקיימת מחלוקת בנושא. "האם פרבנים גורמים לסרטן או לא? ואם כן, איזה פרבנים גורמים לסרטן? פרבנים עשויים לשבש את המערכת האנדוקרינית בגופנו, אך לא ברור עד כמה הם קשורים לתחלואה בסרטן השד.

      סקירה של מספר מוצרי קוסמטיקה שנערכה בשנת 2018 במטרה למצוא את הקשר בין השימוש בהם לתחלואה בסרטן לא סיפקה ראיות לכך שהשימוש במוצרים שמכילים פרבנים מעלים את הסיכוי לחלות. עם זאת, החוקרים ציינו שמספרם הגדול של כימיקלים בהם נעשה שימוש בתעשייה הקשה עליהם לבחון את כל המגוון ויש צורך בבדיקה נוספת.

      צלקת לאחר ניתוח להסרת גידול בשד (ShutterStock)
      המומחים חלוקים האם שימוש בהם אכן מגדיל את הסיכוי של נשים לחלות בסרטן השם ופוגע בפוריותן. סרטן השד (צילום: ShutterStock)

      במחקר אחר שנערך בארה"ב באותה שנה ובו השתתפו כ-47 אלף נשים בריאות בגילאים 74-35 שלפחות אחות אחת שלהן חלתה בסרטן השד, העלה שבתוך חמש שנים 2,300 מהמשתתפות חלו במחלה ונמצא קשר בין שימוש במוצרי טיפוח וקוסמטיקה בתדירות גבוהה יותר לבין סיכוי גבוה יותר בכ-15 אחוזים לחלות בסרטן השד.

      חלק מהמומחים סבורים שיש אנשים מסוימים שעשויים להיות רגישים יותר לפרבנים לעומת אחרים. "כמו חומרים כימיים אחרים, אנשים שונים יהיו רגישים באופן שונה בשל הרקע הגנטי שלהם", אומרת פרופ' גרטשן אדוולדס-גילברט, מהמחלקה לביולוגיה של סקריפס קולג' בקליפורניה, "אם צרכנים חוששים מהשימוש במוצרים שמכילים פרבן, כדאי להשתמש בהם במתינות כדי למנוע בעיות בריאותיות בלתי צפויות".

      קרם לחות (ShutterStock)
      משרד הבריאות הישראלי ממליץ על שימוש מופחת בפרבנים בתעשייה. אישה משתמשת בקרם לחות (צילום: ShutterStock)

      גם ארגוני הבריאות העולמיים לא הסכימו באופן גורף על הסכנות שטמונות בחומרים אלה. השימוש בהם קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) מפני שלדעתם אין להם השפעה על בריאות הציבור ואין מניעה להמשיך להשתמש במוצרים המכילים פראבנים.

      לעומת זאת, לפי גישת הוועדה המדעית באיחוד האירופי, כדי לבדוק אם מוצר גורם לתגובה או לא, יש לבצע הערכת סיכונים כמותית ולהוכיח העדר סיכון. הבעיה היא שלא על כל סוגי הפראבנים יש מידע מלא. לכן, לפי עיקרון הזהירות המונעת (למרות שאין כל הוכחה שזה מזיק) הם התירו לשווק מוצרים שהריכוז המרבי של פרבנים בהם הוא 0.4 אחוזים.

      משרד הבריאות הישראלי אימץ את הגישה האירופאית ומתיר להשתמש במוצרים המכילים פראבנים שקיבלו את אישורו אך המליץ להפחית שיווק של מוצרים שמכילים אותם.