אנחנו לא רוצים לזרוק אבן לבאר שאנחנו שותים ממנה, ויולי-אוגוסט הוא באמת לא זמן לבוא לסבים ולסבתות בתלונות (ושוב, תודה על הכל), אבל מחקר ישראלי חדש מוכיח את מה שהורים חושדים בו מאז ומתמיד - כשהילדים אצל סבא וסבתא, הם בעיקר רואים טלוויזיה. לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Children and Media, ילדים מבלים מחצית מהזמן תחת השגחת סבא וסבתא מול מסכים.
עורכות המחקר, פרופ' נלי אליאס ופרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון יחד עם פרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת ראטגרס, חקרו את השימוש במדיה של ילדים בגילאי שנתיים עד שבע כאשר הם נמצאים בהשגחת הסבא ו/או הסבתא לפחות פעם בשבוע. הן מצאו כי במהלך שהות ממוצעת של ארבע שעות, הנכדים בילו שעתיים בשימוש בטלפון הנייד, טאבלט, מחשב וטלוויזיה.
עוד בנושא:
המחקר שישכנע את סבא וסבתא לעשות בייביסיטר על הנכדים
הנה סיבה טובה להעיר לסבא וסבתא על הפינוקים לנכדים
עצת סבתא בת 150 שנה התגלתה כנכונה במחקר חדש
לפי המחקר, סבים וסבתות מאפשרים יותר זמן מסך כאשר הם שומרים על נכדים בבתיהם, לעומת הגעה אל בית הילדים. הם גם מאפשרים יותר זמן מסך כאשר הילד מביא עימו מכשיר דיגיטלי מהבית, כפי שעושים 22 אחוזים מהנכדים.
סבים נעזרים יותר במסך, ילדים גדולים מנצלים את זה יותר
במחקר עלה שסבים אפשרו לנכדים יותר זמן מסך מאשר סבתות. לא ברור, כך לפי החוקרות, אם זה משום שהם מרגישים יותר בנוח עם המכשירים הדיגיטליים, או כי הם פחות מיומנים בלהעסיק את נכדיהם. עוד נמצא כי השימוש במסך עולה ככל שהילדים גדלים - משך זמן השימוש הנמוך ביותר במסכים נמצא בקרב ילדים בני 2 עד 3, ממוצע של 98 דקות. ילדים בגילאי 4 עד 5 בילו בממוצע 106 דקות עם מול מסכים, ואילו ילדים בגילאים 6 עד 7 "זכו" ל- 143 דקות זמן מסך.
לפי המחקר סבים וסבתות יודעים במה הנכדים צופים בטלוויזיה, אך פחות מעורבים כשזה נוגע לאפליקציות ומשחקי מחשב. זה הופך להיות בעייתי כאשר הילדים גדלים קצת ומגיעים עם מסכים משלהם, ואז מבלים ארבע שעות מול מסך ללא תיווך וללא סינון.
אז מה עושים?
שהות של נכדים אצל סבא וסבתא נקשרת באופן ישיר עם כללים רופפים והסכמה לילדים לעשות דברים שהוריהם בדרך כלל אינם מרשים: ממתקים, שעת שינה מאוחרת ויותר מדי טלוויזיה. המציאות הזו טובה גם לנכדים, וגם לסבים ולסבתות שסיימו את פרק החינוך בחייהם, ויכולים ליהנות עם צאצאיהם בנחת. עם זאת, חשיפה לא מבוקרת למסכים עלולה לעיתים להזיק, ולכן יש צורך בהצבה של גבולות מסוימים.
"על אף החשיפה הגבוהה של הילדים לתוכן מסך שנמצאה במחקרנו, אין אנו מפנות אצבע מאשימה כלפי הסבים והסבתות", מסרו החוקרות, "שמירה על נכדים נמרצים היא משימה מאתגרת מאוד, במיוחד אם זה נעשה מספר פעמים בשבוע. עם זאת, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בפיתוח תכניות ייעודיות לסבים ולסבתות, שיסייעו להם במשימה זו ויציעו כלים להפיכת הצפייה בתוכן מסך למועילה יותר הן מבחינה התפתחותית והן מבחינת חיזוק הקשר בין הסבים והנכדים".
החוקרות טוענות כי סבים וסבתות שקובעים כללים קפדניים - כמו לא יותר משעת צפייה, לא לפני השינה, לא במהלך הארוחות - מצליחים לצמצם את זמן המסך של הנכדים. עם זאת, האחריות אינה רק הסבים, והחוקרות ממליצות להורים לספק יותר צעצועים, משחקים וספרים כדי לסייע להוריהם להעסיק את הילדים, כאשר הם שומרים על הנכדים בבתיהם ולא בבית הילד/ה.