דמיינו שמבשרים לכם שבקרוב תחליפו מקום עבודה. זהו, סיימתם את התקופה במקום הנוכחי וכבר גדלתם מספיק כדי לעבור למקום חדש עם עמיתים חדשים, הנהלה שאינכם מכירים, לא ברור מהן הדרישות או אם נחמד שם, ובעיקר - אין לכם אפשרות לסרב. סביר להניח שחלקכם ישמח מאוד על האתגר ויצפה לו בהתרגשות. אבל חלק אחר - לא קטן - יחשוש מהעתיד הלא ברור ויוצף במחשבות ושאלות על מה ואיך יהיה, איך אסתדר, מה אם לא אמצא חברים בקרב העמיתים החדשים, ומה פתאום לעבור בלי לשאול את דעתי?
עוד בוואלה! הורות:
באיזה גיל ילדים צריכים להתחיל לשחות? זו ההמלצה החדשה
לא תאמינו כמה זמן הורים שורפים בבוקר על ארגון הילדים
זו ההשפעה שיש ללמידה על כלי נגינה על הציונים בבית הספר
זו בדיוק הסיטואציה שבה נמצאים הרבה ילדים צעירים בימים אלה: מעבר בין מסגרות חינוכיות, מעבר מהגן לכיתה א', אולי גם מעבר דירה, ובכלל - מעבר משגרת שנת לימודים לימים פחות מאורגנים של חופשה. תקופת הקיץ היא תקופה רוויה במעברים, וגם בין הילדים קיימת שונות ביכולת להתמודד עם מעברים ולהסתגל למצבים חדשים. יש ילדים שהמעברים קלים להם יותר, יש להם משאבי התמודדות טובים והם מסתגלים די בקלות למשהו חדש. זו יכולת נפלאה שתשרת אותם לאורך חייהם. לעומת זאת, לילדים אחרים שינויים ומעברים הם מסובכים יותר.
קושי במעברים הוא מאפיין שכיח בקרב ילדים בגיל הרך. מעבר דורש מהילד להפסיק פעולה או מצב שבו הוא נמצא ולארגן את עצמו מחדש - מבחינת הגוף, החשיבה והרגש, לקראת משהו אחר. לעיתים קרובות המעבר הזה נכפה על הילד על ידי מבוגר שמודיע: "עכשיו הולכים לאכול", "צריך להיכנס מהחצר לגן" וגם הודעות דרמטיות יותר כמו "אנחנו עוברים דירה" או "בקרוב תעלה לכיתה א'". הילד כמעט נטול שליטה, צריך להתמודד גם עם הדרישה החיצונית וגם עם עצמו. לעצור תנועה בגוף, להפנות קשב למקום אחר או לשנות מצב רגשי שבו היה שרוי. כל זה לא פשוט בכלל.
אז מה אפשר לעשות כדי להקל על פעוטות וילדים צעירים שמעברים או שינויים מאתגרים עבורם? הנה שלושה כיוונים שיכולים לסייע:
ידע הוא כוח, הכנה מוקדמת זה יותר כוח
הכינו מראש את הילדים לקראת המעבר ושתפו אותם במידע רלוונטי ומותאם לגיל: שם הגן החדש ומקומו, מי הילדים שיכיר וכדומה. במעבר דירה ספרו לו מה הכתובת החדשה שתהיה, איזה חדר יהיה של הילד ובאיזו קומה יגור. רצוי מאד לבקר עם הילדים במקומות החדשים, אפילו למבט מבחוץ. כל אלה מפחיתים לחץ וחרדה שעלולים לעלות בתקופת שינוי ומעניקים לילדים תחושת שליטה רבה יותר בעולמם. אם לכם עוד חסרים חלק מהפרטים לגבי המסגרות החדשות, כמו למשל מי תהיה הגננת, אפשר לומר שאנחנו עדיין לא יודעים אבל ברגע שנדע, נספר לך.
השליכו עוגן
גם בתקופות שמתאפיינות בימים של חוסר ודאות, כדאי למצוא עוגנים שאפשר להיאחז בהם. עוגן יכול להיות תאריכים מסוימים שאנחנו כבר יודעים מה צפוי לקרות בהם. כמו תאריך יום ההיכרות בבית הספר או תאריכי חופשה משפחתית במלון. את העוגנים כדאי לסמן בצורה שהילד יבין (תמונה, סמל) בטבלה או לוח שנה ולתלות במקום נגיש. עוגן הוא גם טקס שינה שלא משתנה בחופש או משהו קבוע שנשאר בסדר היום. עוגן הוא גם חיבור בין הישן לחדש - פגישות עם חברים מוכרים גם כשהגן מסתיים, לדבר עם הילד על מה יהיה דומה במקום או במסגרת החדשה למה שהוא כבר מכיר (למשל, גם בגן החדש יהיו הרבה משחקים ונבוא לאסוף אותך בארבע). העוגנים האלה משמעותיים כדי להכניס סדר וביטחון גם בזמנים שבהם השיגרה פחות מסודרת.
שדרו ביטחון ואמון
הילדים שלנו מרגישים אותנו. אם אנחנו כהורים ניטע בהם תחושת מסוגלות, אמון ושמחה לקראת המעבר, סביר להניח שהם ידבקו בזה. זה לא אומר שלא צריך לתת מקום לחששות ולסימני שאלה, אבל המסר ההורי צריך להיות כזה שמלמד את הילד שהשינוי הוא לטובה, שאנחנו סומכים עליו וגם על הגננת ושאם יהיה קושי, אנחנו נמצא דרך להתמודד איתו.
סיגלית אבירם בריל היא מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול לגיל הרך, המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת ת"א