בווידיאו: כמה קלוריות יש בארוחת החג שלכם?
כל מי שיצא אי פעם מארוחת חג גדולה מכיר את תחושת הכבדות בבטן, הלחץ במכנסיים והמחשבה הנלווית של "שוב אכלתי יותר מדי", ובכל זאת אנחנו עושים את הטעות הזו בכל פעם מחדש. לא הפעם.
עוד בנושא:
קרובים לצלחת: מאכלי החג הכי בריאים על שולחן הסדר
כך נקיון פסח יכול להוריד לכם את הסטרס
למה ליל הסדר מעורר בנו כזו חרדה, ומה עושים עם זה?
בכתבה הבאה לא נספור את כמות הקלוריות במצה או בחרוסת. לא כי זה לא חשוב, אלא פשוט משום שהידיעה הזו בדרך כלל לא ממש עוזרת לנו לעצור. במקום זה, אני מציעה מסלול ב-5 תחנות ברורות, שבסופן תסיימו את הארוחה בתחושה נעימה. מוכנים? יוצאים לדרך.
תחנה ראשונה - תכנון: עוד לפני שאתם שמים משהו על הצלחת תעצרו ותסתכלו על כל המבחר שמוגש. תחשבו מה מתוך זה אתם באמת רוצים. לאחר מכן הרכיבו לכם צלחת במבנה שכולל כחצי צלחת ירקות: סלטים, אנטיפסטי, ירקות מבושלים או מוקפצים, או כל צורה שהיא. עוד כרבע עד שליש צלחת חלבון: למשל דגים, עוף או הודו, סייטן/טופו. עוד חלק קטן בצלחת הקדישו לפחמימות כמו אורז, תפוח אדמה או קטניות. עכשיו אחרי שסידרתם לכם את הצלחת אתם מוכנים לעבור לתחנה השנייה.
התחנה השנייה - ליהנות מהאוכל: אחרי שסידרנו צלחת כזו יפה שאנחנו כל כך רוצים לאכול ממנה, ובחרנו בה בדיוק את הדברים שאנחנו רוצים, בואו נהנה מזה, ונאכל לאט. האכילה האיטית מאפשרת לנו שני דברים: קודם כל - בלוטות הטעם נמצאות בלשון ולא בבטן. לכן איכלו לאט, הרגישו את הטעמים והמרקמים של האוכל. הדבר השני שתרוויחו הוא הרגשת השובע תוך כדי הארוחה, במקום בסופה. מהרגע שאנו מתחילים לאכול, ועד האות הראשון לשובע, חולפות כ-20 דקות. לכן באכילה איטית תוכלו להיות קשובים לגוף. כמה טיפים שיכולים לעזור למי שלא מתורגל בכך: הניחו את המזלג בין ביס לביס, ותנו ליד לנוח בזמן שהפה לועס. בלעו את המזון רק כשהוא ממש מחיתי. אתם מוזמנים לתרגל את זה עוד לפני החג.
התחנה השלישית - הפסקת פרסומות: קבעו מראש נקודה, בחצי או בשלושת רבע צלחת. כשתגיעו לשם, עצרו לדקה-שתיים, ופטפטו קצת עם האנשים שסביבכם בשולחן. בואו נזכור שבחגים אנחנו מתכנסים לא רק בשביל לאכול, אלא גם כחלק מארוחה משפחתית ומסורת. סיימתם את ההפסקה? רגע לפני שתחזרו לאכול, בדקו אם עצמכם - איך אני מרגיש/ה? מה קורה לי בבטן? מה קורה לי בכלל בגוף? כמה עוד אני צריכ/ה? ומהמקום הזה, אם החלטתם שמתאים לכם להמשיך לאכול, תמשיכו.
התחנה הרביעית - הסבב השני: הרבה פעמים אנחנו לא עוצרים בצלחת אחת, אלא ממשיכים לצלחת נוספת. וזה ממש בסדר, במיוחד אם אנחנו רעבים. אבל, לפני שתמשיכו לתחנה הזו, עצרו שוב להפסקה של 5 עד 10 דקות. דברו עם האנשים שסביבכם, שתו כוס מים. בסוף ההפסקה שוב תחזרו ותשאלו את עצמכם מה קורה פה. כל העצירות הללו וההתבוננות בגוף תוך כדי הארוחה, מונעים את המצב שאחריו מגיע ה-"אויש, זה היה יותר מדי". החלטתם שאתם רוצים לקחת עוד? כמה עוד? ומה מתוך הדברים שאכלתם באמת מתחשק לכם לאכול ממנו עוד? או אולי משהו שלא ניסיתם? תהיו ממוקדים ותבחרו את מה שהכי. תזכרו, לפעמים less is more.
תחנה חמישית - הקינוחים: גם פה מילת המפתח היא תכנון. את התכנון של הקינוחים תכניסו עוד מההתחלה. מה הכוונה? אני יודעת שלפעמים אומרים שיש קיבה שניה לקינוחים. אני גם אוהבת לפעמים להאמין בזה, אבל בואו נאמר את האמת - הקיבה השנייה הזו אולי קיימת, אבל היא לוחצת לנו על הבטן כך או כך. ואנחנו רוצים לסיים את הארוחה הזו בתחושה נעימה. ולכן, מראש השאירו מעט מקום לקינוח וסיימו את הארוחה קצת לפני השובע. בחרו את הקינוח שאתם הכי רוצים. יש כאלה שאוהבים לקחת ביס אחד מכל דבר, יש כאלה שיעדיפו לבחור קינוח אחד. טיפ שלי? כשמוגשים הקינוחים, אני מחכה כמה דקות ונותנת לאחרים להתחיל לאכול. אז אני רואה איזו עוגה הכי אוהבים, ולפי זה בוחרת.
טלי נחום היא דיאטנית קלינית ובוגרת תואר שני ממכון ויצמן בחקר מרכז הרעב והשובע במוח. מעבירה הרצאות בנושא לקהל הרחב.