בחודש ינואר 2018 פונו בשתי הזדמנויות שונות כ-20 דיירים מבתיהם ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, זאת בעקבות דליפת חומרים מסוכנים לבריאות מתחנת הדלק הסמוכה לבניין המשותף שבו התגוררו. המקרה התחיל בתלונות של הדיירים למשרד להגנת הסביבה על ריח דלק חריף שאופף את דירותיהם. בדיקות גילו שמקור הריח הוא זיהום קרקע ומי תהום שהתרחש בעקבות דליפת מכלי האחסון הדלק בתחנה. במקרה ספציפי זה, הסברה הרווחת היא שעבודות הכרייה של הרכבת הקלה בקרבת התחנה הן שחשפו את האזור לאידוי של חומרים נדיפים מהקרקע שמעליה נמצאת תחנת הדלק.
אמנם מדובר במקרה חריג, מורכב וייחודי, אך הוא בהחלט מצביע על הפוטנציאל המדאיג של דליפת אדי דלק מפעילות שוטפת של תחנות דלק. אדי דלק כאלו מוכרים לציבור בעיקר בשל מפגעי הריח שלהם, אך הם מכילים חומרים מזהמים כגון בנזן וגורמים להיווצרות של אוזון, שני גזים שמסוכנים לסביבה ולבריאות הציבור.
עוד בנושא:
כך זיהום האוויר משפיע על תינוקות כבר כשהם ברחם
הרוצח הסביבתי: זיהום אוויר הורג 7 מיליון אנשים בשנה
מחקר: מגורים ליד כביש סואן מעלים את הסיכון לחלות בדמנציה
בנובמבר 2017 נכנסו לתוקף תקנות של המשרד להגנת הסביבה המחייבות את תחנות הדלק לצמצם את פליטת אדי הדלק. על פי תקנות אלה, נדרשות תחנות הדלק בישראל להתקין מערכות השבה וניטור של אדי דלק ולבצע בדיקות תקופתיות ליעילות המערכות.
במהלך חצי שנה, מכניסת התקנות לתוקף ועד יוני 2018, בדק המשרד להגנת הסביבה את יישומן בכ-400 תחנות דלק שונות ברחבי ישראל, ולאחרונה הוציא דו"ח המסכם את ממצאי הבדיקות. לפי סיכום הדו"ח, כ-90 אחוז מהבדיקות יצאו תקינות, כלומר, מערכות ניטור והשבת אדי הדלק מתפקדות כהלכה, אך האם התקנת המערכות מונע לחלוטין פליטת אדי דלק לאוויר?
חשיפה באוויר ובאדמה
על פי נתוני משרד האנרגיה, בישראל פועלות כ-1,200 תחנות דלק רשומות, ועוד כ-400 תחנות דלק שמיועדות לפעול בשעת בחירום. תחנות דלק הפועלות בסמיכות לבתי מגורים עלולות לחשוף את האוכלוסייה לזיהום האוויר שנובע מהן ולסכן את בריאות הציבור. חשיפת הציבור לאדי הדלק מתרחשת בשני תהליכים עיקריים: בזמן פעילות שוטפת (בעיקר בעת מילוי מכלי דלק) ובמקרה של זיהום הקרקע בסביבת תחנת הדלק (כתוצאה מדליפת מכלי אחסון וצנרת הדלק, עלולים להשתחרר אדי דלק מהקרקע ולסכן את האוכלוסייה הקרובה). בעבר, כאמור, היו מספר מקרי חירום שבהם פונו דיירי בניינים בעקבות חשיפה מוגברת למזהמים שמקורם בתחנות דלק סמוכות.
כיום, מוכרים לרוב שני מרכיבים מזיקים שנפלטים לאוויר מדלק - בנזן ואוזון. לפי משרד הבריאות, חשיפה ממושכת לריכוז גבוה של חומרים אלו מזיקה לבריאות והם מוכחים כמחוללי מחלות לרבות סרטן ומחלות הפוגעות במערכת הנשימה.
לאוזון, שמוכר לנו בעיקר בשל פעילותו באטמוספרה בסינון הקרינה האולטרה סגולה (UV) של השמש, קיים סיכון בפגיעה במערכת הנשימה. "יש אוזון באופן טבעי בשכבה העליונה של האטמוספרה", מסביר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה ב"אדם טבע ודין". "כמו שקיים כולסטרול רע וכולסטרול טוב, כך גם האוזון יכול להיות חיובי ושלילי. התכונה הטובה של האוזון היא שהוא סופג ומסנן את הקרינה בשכבה הגבוהה של האטמוספרה ואכן טוב לנו שהוא נמצא שם. התכונה הרעה היא שהאוזון הוא בעצם רעל ולא בריא לנשום אותו בשכבה התחתונה שיותר קרובה לפני השטח - שם הוא נמצא בכמויות קטנות, וכבר לא משמש כמסנן קרינה. זהו מזהם אוויר מסוכן מאוד שנפלט מכל מיני מקורות - תחבורה, תעשייה, ייצור חשמל וכמובן מדלק, ולכן יש צורך להגביל את פליטתו לאוויר".
כמו האוזון, גם הבנזן הוא מזהם אוויר וגם לו השפעות בריאותיות שליליות. חשיפה קצרת טווח דרך האוויר עלולה לגרום לגירויים בעיניים, לנמנום, לכאבי ראש, לסחרחורות ולהקאה. בחשיפה ארוכת טווח, מוכר הבנזן כחומר מסרטן ודאי בבני אדם (IARC group 1). "כשמדובר בחומרים מסרטנים, ההנחה המקובלת לפי מחקרים היא שאין להם סף בטוח, כלומר, החומר מזיק בכל ריכוז שבו הוא נמצא באוויר, גם אם הוא נמוך", מסביר ונגר. "לכן, צריך להפחית חומרים אלה כמה שניתן, כי התקן האופטימלי של ריכוזם באוויר הוא אפס. אבל עדיין צריך לחיות עם איזשהו ערך, כי זה 'המחיר' שאנחנו משלמים על חיים מודרניים. לכן חשוב להתקין מערכות מישוב אדים - על מנת להפחית כמה שניתן את חשיפתנו לחומרים מסוכנים".
משיבים את האדים למכל
בדיוק לשם כך תוקנו התקנות המחייבות את תחנות הדלק להתקין מערכות השבה וניטור אדי דלק. מדובר במערכות ייעודיות שתפקידן ללכוד ולהשיב את אדי דלק הנפלטים במהלך מעבר נוזל הדלק ממכל אחד לשני. קיימות שתי מערכות כאלו, הראשונה נקראת Stage I והשנייה, Stage II. ב- Stage I, תפקיד המערכת הוא להשיב אדים הנפלטים כשהמכלית (משאית הדלק) באה לפרוק את הדלק בתחנה. המכלית מתחברת לצינור השבת אדים והוא מחזיר את האדים ומונע את הפליטה שלהם לאוויר. מערכת Stage II מתייחסת לתהליך השבת אדי הדלק בעת תדלוק הרכב. במהלך התדלוק, אדי הדלק הנפלטים מושבים חזרה למיכל הדלק התת קרקעי דרך פיה הממוקמת על גבי אקדח התדלוק.
"קבענו תקנות שלפיהן בכל תחנות התדלוק במדינת ישראל יותקנו מערכות אלה", אומר אמיר זלצברג, מנהל אגף התחבורה במשרד להגנת הסביבה. "נכון לסוף 2017 הותקנו המערכות בכל תחנות הדלק בישראל. אנו גם דורשים מכל התחנות לבצע בדיקות לתקינות המערכות אחת לשלוש שנים במעבדות מוסמכות, שהוסמכו על ידי הרשות להסמכת מעבדות. הן מגיעות ובודקות שהכל תקין, שהמערכת שואבת את האדים בעוצמה הנכונה ושמכל הדלק והצנרת אטומים ולא דולפים. אלו הבדיקות שמקובלות כיום ברחבי העולם המערבי".
לפי דו"ח יישום תקנות אוויר נקי של המשרד להגנת הסביבה, שפורסם בסוף 2018, חלק מתחנות הדלק הסדירו את תהליכי תחזוקת המערכות מבעוד מועד, כהיערכות לקראת הבדיקות, ולכן, לפי תוצאות הדו"ח רק כ-10 אחוזים מהבדיקות נכשלו. מול תחנות דלק שלא עמדו בתקנות מנוהלים הליכי אכיפה שכוללים שימוע והתראה, ובמהלך 2019 צפויה להתחיל הטלת עיצומים כספיים ראשוניים לפי חוק אוויר נקי. בנוסף, לפי הדו"ח מספר פניות הציבור על מפגעי ריח בשנה האחרונה היה נמוך - רק שבע פניות נרשמו בתקופה זו.
מה עושים בתחנה?
"המערכות לא מצמצמות לאפס את הזיהום", אומר זלצברג. "למרות שהמערכת מפחיתה 85 אחוזים מהפליטות, היא עדיין אינה אטומה. ולכן, עדיין יש מקום לנקוט באמצעי זהירות. דבר ראשון, אנחנו ממליצים לסגור את החלונות בצד פיית התדלוק בעת מילוי מכל הדלק, במיוחד אם יש נוסעים שיושבים בצד זה, כדי שלא ינשמו את אדי הדלק. שנית, מומלץ למי שמתדלק לא לעמוד צמוד לפתח מכל הדלק, ואף להתרחק קצת על מנת להימנע משאיפת האדים. בנוסף, לא להשאיר את פקק מכסה הדלק של הרכב פתוח אם אין כוונה לתדלק מיידית, משום שכך יוצאים האדים לאוויר וגורמים לזיהום. יש לפתוח את מיכל הדלק רק ברגע שמתחילים את התדלוק.
"והמלצה אחרונה - לא למשוך את צינור התדלוק לצד השני של הרכב, אלא להיכנס לעמדת התדלוק כאשר פתח הדלק הינו בצד של צינור התדלוק. בעקבות משיכת הצינור, אקדח הדלק לא מוכנס כולו למכל ופעולה זו פוגעת ביעילות מערכות השבת האדים. מלבד זיהום אוויר, מצב זה גם איננו בטיחותי".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה