פורסם לראשונה ב-26.03.19
טילים נורים על ישראל, צה"ל תוקף בעזה, מקלטים נפתחים בכל רחבי הארץ, ערוצי החדשות משדרים עוד ועוד עדכונים ובאולפנים מתראיינים אנשים חמורי סבר. ובתוך כל זה נמצאים הילדים שלנו. חלקם לא מבינים מה קורה ורק מרגישים את המתח הגדול של ההורים, חלקם שומע חלקי משפטים מאמצעי התקשורת או מההורים, וחלקם כבר מתעדכנים ומבין מה קורה. חרדה היא דבר מדבק והילדים שלנו נדבקים בה.
עוד בנושא:
7 משפטים שכדאי להגיד לילדים כדי שהם יגדלו להיות מבוגרים מאושרים
האם להשאיר את הילד בגן פרטי או לרשום אותו לגן עירייה?
איך לזהות סימנים להפרעות קשב וריכוז כבר בגיל 3
קשה לנו כהורים להתמודד עם המציאות הזאת ועוד יותר קשה לנו לתווך אותה לילדינו. איך אומרים לילדים שהעולם השתגע? ובכל זאת, חשוב לדבר איתם ולהסביר להם את המצב. הנה כמה עצות שיכולות לעזור לנו להסביר וגם להרגיע:
• עלינו ההורים לשמור על קור רוח ככל האפשר, מפני שהלחץ שלנו עובר באופן ישיר אל הילדים, שסומכים על ההורים שלהם ומצפים מהם לשמור ולדאוג לשלומם. נשמו עמוק, ועוד פעם.
• חשוב להגיד לילדים את האמת, אך חשוב מאד להקפיד לדבר ברמה שמתאימה לגיל הילד ולהמתין לשאלותיהם, הם יכוונו אתכם כמה מידע הם רוצים לשמוע. כן לומר שיש מצב בטחוני לא רגיל ואם הם שואלים אז עונים להם שכן, טילים עלולים ליפול. חשוב לדבר איתם בשפה ברורה וללא תיאורים מורחבים, ואין צורך לחשוף את הילדים ליותר מידי אינפורמציה, במיוחד כזאת, שאין להם יכולת להתמודד איתה.
• החשיפה לחדשות בטלוויזיה ולשיחות ההורים יכולה לגרום לחרדה אצל הילדים. יש להעביר להם מסר מרגיע, שיש להם על מי לסמוך ושאנחנו המבוגרים דואגים להם ומנחים אותם כיצד לנהוג. השתדלו להגביל את החשיפה של הילדים לערוצי החדשות למיניהם. ישיבה רצופה מול שידורי מלחמה, עם תמונות שרצות בלי הפסקה עלולה להגביר את החרדות.
• דאגו ליצור הפעלות לילדים ולשחק איתם. כדאי לשחק עם הילדים משחקים בלי מרכיב לימודי, תחרותי או בעל מטרה סופית מובהקת כדי לא להוסיף להם גורמי לחץ. ילדים צעירים יודעים לשחק רק בשביל חווית המשחק אבל ילדים בוגרים יותר לעיתים שוכחים לשחק ללא מטרה מוצהרת לכן מומלץ עבורם לשלב משחק הכולל פעילות גופנית ומהווה פורקן ללחצים.
• למדו את ילדכם כי לחץ ומתח הם דברים שמרגישים בגוף ותנו להם להבין מה יכולים להיות הביטויים הגופניים שלהם. למדו אותם דרכים בהן הם יכולים בעצמם לפרוק את המתח שלהם כמו למשל נשימה עמוקה. נשימה היא הבסיס לרגיעה והיא מפחיתה חרדה. כשאנו נושמים אנו מספקים חמצן למוח ולשאר האיברים החיוניים בגוף. יש לשאוף אוויר באיטיות להחזיק את האוויר בריאות ולספור בלב עד ארבע ואז לנשוף את האוויר החוצה לאט, לנוח רגע ולחדש את התהליך. כדאי לעשות זאת 3-4 פעמים. עוד דרכים יעילות לפריקת מתח הן שימוש בדמיון מודרך, עצימת עיניים בעדינות ו-"סגירת החלונות אל העולם" לכמה דקות, הקפדה על שעות שינה מספיקות ועוד.
• ילדים מתמודדים עם פחדים על ידי הבעתם באמצעות כלים יצירתיים. על ידי ציור למשל, יכולים הילדים לשלוט בפחד - ילד יכול לצייר טיל, כיפת ברזל ולספר את סיפור המלחמה דרך העיניים שלו. אפשרו להם לצייר, לשחק משחקי דמיון, ליצור ולכתוב.
• מוזיקה היא כלי משמעותי להירגעות. אפשר לתת לילדים לשמוע שירים מרגיעים ושקטים אבל אפשר גם להשמיע שירים רועשים ולקפוץ ולהשתולל לצליליהם.
• משחק עם בובות תיאטרון (תיאטרון בובות, בובות כפפה, מסכות, בובות צללית וכדומה) מסייע לילדים להביע רגשות בעזרת העברתם לגורם שלישי, הבובה. כך הם יכולים להזדהות עם הבובה, שמביעה רגשות שליליים שהם אולי נרתעים מלהביע בעצמם ולהביע דרכה פחד, כעס, תוקפנות וגם להביע דרכה רגשות חיוביים, חוזק וכוחות פנימיים. אפשר ליצור יחד עם הילדים בובת כפפה פשוטה עם גרביים ישנות וחומרים שיש בבית ואז להמחיז סיפור או פשוט לשוחח איתה או באמצעותה.
• יש להמשיך לייצר מצב של שגרה עם הילדים, ככל האפשר. אם ניתן, יש להמשיך לשלוח אותם מסגרות החינוכיות ולחוגים. אם יש הידרדרות ולא ניתן, יש לייצר שגרה במסגרת הביתית.
קרן יטיב היא יועצת משפחתית ויועצת חינוכית-התפתחותית בגנים, מומחית לגיל הרך. בעלת הפיל הצבעוני - המרכז להורות ומשפחה