רובן המכריע של תרופות מכיל רכיבים שעלולים לגרום לתגובות מסוכנות בקרב חלק מהנוטלים אותן - כך קובע מחקר חדש. והחשודים המיידיים הם אלה המכונים "רכיבים לא פעילים": מאות אלפי חומרים ותוספים שונים שמצויים בתרופות אבל אינם נחשבים לרכיבים העיקריים שלהן.
כשרופא נותן לכם מרשם לתרופה מסויימת, החלק הכי חשוב במרשם הוא הרכיבים הפעילים - כלומר החומר הכימי שאמור לגרום לכם להרגיש טוב יותר. אבל הרכיב הפעיל הוא ממש לא המרכיב היחיד בתרופה שאתם קונים. רכיבים לא פעילים יכולים להוות עד 99 אחוזים מהכדור שאתם נוטלים: לכאורה, אלה החומרים הזניחים שמסייעים לשפר את מרקם, צבע וטעם התרופה.
עוד בנושא:
למה נשים מקבלות טיפול רפואי פחות טוב?
למה אנטיביוטיקה כבר לא משפיעה עלינו?
האישה הזאת ממש לא יודעת איך לוקחים תרופות
הרכיבים הללו בדרך כלל נמנים תחת הכותרת "רכיבים בלתי פעילים" ברשימת המרכיבים על אריזת התרופה, אבל מדובר במונח מעט מטעה. אמנם בניגוד לרכיבים הפעילים לרכיבים הנוספים בתרופה לא אמורה להיות השפעה ישירה על מצבו של החולה, אבל זה לא אומר שהם נטולי השפעה על גופו של הנוטל אותם.
"אנחנו קוראים לרכיבים הללו 'לא פעילים' אבל בהרבה מקרים הם דווקא כן פעילים", אומר ד"ר ג'ובאני טרוורסי, מומחה גסטרו מ-MIT ומבית החולים בריגהם אנד ווימנס. "אף שלרוב המינונים של החומרים הללו נמוכים, אנחנו לא יכולים לדעת מראש מה יהיה סף התגובה האינדיבידואלי של אנשים", הסביר.
הרעיון לחקור את החומרים הלא פעילים בתרופות עלה לראשונה בראשו של טרוורסו לפני 5 שנים כשטיפל במקרה שבו חולה בצליאק הגיב לא טוב לתרופה אומפרזול, שניתנה לו לטיפול בכיבי קיבה מהם סבל. התרופה הכילה מרכיבים "לא פעילים" שהיו עשויים מחיטה וככל הנראה הכילו גלוטן. ייתכן שזו היתה הסיבה לכך שהחולה חש ברע לאחר שנטל את התרופה.
"המקרה הזה ממש המחיש לי בצורה טובה כמה מעט ידוע לנו על הכדורים שאנחנו נוטלים ועל ההשפעות המזיקות שעלולות להיות להם", אמר ד"ר טרוורסו.
במחקרו, טרוורסו ועמיתיו ניתחו נתונים מהמאגר הציבורי Pillbox, שמכיל מידע על יותר מ-42 אלף תרופות פומיות (תרופות שניטלות דרך הפה) המשווקות בארה"ב, ובהן למעלה מ-350 אלף רכיבים לא פעילים שמשמשים לייצורן. טרוורסו גילה שבממוצע, בכל תרופה או כדור ישנם כמעט 9 (8.8) רכיבים בלתי פעילים שונים, אך ישנן מאות תרופות שבהן יש גם 20 רכיבים לא פעילים ויותר, לפעמים אפילו יותר מ-30 כאלה.
כשליש מהרכיבים הלא פעילים מופיעים רק פעם אחת במאגר, כלומר נמצאים רק בסוג אחד של תרופה, בעוד שחומרים אחרים הם נפוצים יותר, כמו למשל מלח מגנזיום (שמצוי ב-72 אחוזים מכלל התרופות הפומיות).
קרוב ל-93% מהתרופות מכילות רכיב אלרגני
לרוב, הרכיבים הלא פעילים מהווים יותר מ-50 אחוזים ובמקרים מסויימים הם עשויים להוות גם 99 אחוזים מהרכבה של התרופה, לדברי החוקרים. על פניו, אף אחד מהנתונים הללו לא בעייתי בפני עצמו, אבל כמה ממצאים אחרים שחשפו החוקרים בכל זאת מדאיגים. כך למשל, 38 מהחומרים הלא פעילים שזוהו על ידי החוקרים דווחו בעבר כגורמים לתסמיני אלרגיה אצל חלק מהמטופלים ו-92.8 אחוזים מהתרופות הפומיות במאגר הנתונים הכילו לפחות רכיב אלרגני אחד ו-55 אחוזים הכילו סוג כלשהו של סוכר.
"לרוב החולים זה לא ממש משנה אם בתרופה יש קצת לקטוז, מעט פרוקטוז או עמילן. אבל ישנו פלח אוכלוסייה שאת גודלו אנחנו עדיין לא יודעים לאמוד, והוא כן סובל מרגישות לרכיבים הללו ועלול לפתח תגובה חמורה אליהם", הסביר אחד החוקרים, דניאל רקר, ביוכימאי מ-MIT.
עיקר הבעיה היא שלמרות שהרכיבים הלא פעילים שנמצאים בתרופה לרוב מצויינים על האריזה שלה, בדרך כלל לא מצויין המינון שלהם. כמו כן, כשרופא רושם לכם מרשם הוא לרוב מתייחס למינון של החומרים הפעילים בלבד, ולא לכמות של חומרים לא פעילים שתצרכו. זה יכול להיות בעייתי במיוחד במקרה של חולים מבוגרים וקשישים, שלרוב נוטלים כמה סוגים שונים של תרופות מדי יום, מה שעלול לחשוף אותם למינונים מצטברים גבוהים יחסית של רכיבים לא פעילים שהם עלולים להיות רגישים אליהם.
"חולה שנוטל עשר תרופות מרשם שונות צורך מדי יום 2.8 גרם של חומרים בלתי פעילים בממוצע. מדובר בכמות משמעותית של חומרים לא פעילים שדורשת התייחסות ומחשבה נוספת מצדם של רופאים", כתבו החוקרים בסיכום מחקרם. והוסיפו כי ישנן עוד סיבות רבות להקדיש מחשבה נוספת לתחום הזה שעד כה היה לחלוטין מתחת לרדאר של שירותי הרפואה ושל גורמי הרגולציה.
יש להזכיר כי שלושה מהחוקרים החתומים על המחקר הזה רשמו פטנט על שמם בגין מערכת שעושה שימוש באלגוריתמים מתקדמים כדי לכמת ולפרט את הרכיבים הפעילים הקיימים בתרופות. משמעות הדבר שלשלושה יש אינטרס מסחרי בפרסום והדגשת הסיכונים הטמונים בחומרים לא פעילים בתרופות. אולם, יש לקוות שהבעיה שעליה מאירים החוקרים זרקור במחקר זה היא כזאת שניתן יהיה בעתיד להתמודד איתה בצורה יעילה יותר בעזרת אפליקציה או אתר שיוכלו לעזור לנו לפשט את רשימת המרכיבים על אריזות התרופות שאנחנו רוכשים בבית המרקחת.