דמו של גבר גרמני הכיל כל כך הרבה שומן עד שהוא החל להיקרש בעורקיו והפך לבן - כמו חמאה. התופעה החריגה הזאת היתה מביאה למותו של האיש לולא רופאים יישמו שיטת טיפול נושנה, שמזמן יצאה מהפרוטוקול הרפואי ומקורה במנהג שהומצא על ידי מרפאים בעת העתיקה לפני אלפי שנים.
החולה, גבר בן 39 הגיע לבית החולים האוניברסיטאי בקלן עם מצב שקרוי היפרטריגליצרידמיה: מחלה שגורמת לעלייה קיצונית ברמות המולקולות השומניות טריגליצרידים בדם. בדרך כלל, רופאים מטפלים במצבים כאלה בטכניקה שנקראת פלזמה-פרזיס, במסגרתה שואבים פלזמה מהגוף, מנקים אותה מהטריגליצרידים העודפים (או מרעלים אחרים) ומחזירים את הדם הנקי והמסונן בחזרה אל הגוף.
אבל במקרה הזה התגלתה בעיה: דמו של החולה היה כל כך שומני וסמיך שהוא סתם את הפילטר של מכשיר הפלזמה-פרזיס. פעמיים.
עוד בנושא:
אוסטרלי אחד אכל חשופית ו-8 שנים לאחר מכן זה הרג אותו
אישה שרצתה לפתוח אף סתום נדבקה באמבה אוכלת מוח ומתה
האיש הזה השתעל ממש חזק וזה מה שיצא ממנו
המקרה החריג הזה - שרופאים ומדענים כאחד אמרו כי לא ראו שכמותו מעולם - דרש חשיבה מחוץ לקופסה. הרופאים היו חייבים למצוא דרך אחרת לנפות את השומן המסוכן מדמו של החולה כדי להציל את חייו, והם היו חייבים לעשות את זה מהר.
כדי לסבר את האוזן לגבי חומרת המצב - רמה תקינה של טריגליצרידים בדם עומדת על פחות מ-150 מיליגרם לדציליטר, טווח של בין 200-499 מיליגרם לדציליטר נחשב לתוצאה גבוהה, ומעל 500 מיליגרם לדציליטר הם תוצאה גבוהה מאוד. לחולה המדובר היו רמות טריגליצרידים גבוהות פי 36 ממה שנחשב לתוצאה גבוהה מאוד, בערך 18,000 מיליגרם פר דציליטר. לא פלא שדמו הפך לשומן קרוש.
התסמינים שנגרמו לחולה עקב המצב הזה כללו, בחילות, הקאות, כאבי ראש ובשלב שבו הגיע לבית החולים הכרתו החלה להיעשות מעורפלת. כל אלה עשויים להעיד על תסמונת שגורמת לדם להפוך סמיך ובמקרים חמורי עלולה אף לגרום להתקפי פרכוס ולתרדמת.
איך מגיעים למצב כזה בכלל?
באשר לשאלה כיצד החולה בכלל הגיע למצב קיצוני כל כך, הסבירו הרופאים כי מדובר בשילוב של כמה גורמים: השמנת יתר, תזונה, עמידות לאינסולין וייתכן שגם נטייה גנטית, שלא לדבר על כך שלמרות שהיה לו מרשם לתרופות לטיפול בסוכרת, הוא לא ממש נהג ליטול אותן בקביעות.
הרופאים שטיפלו בו העלו את הסברה שהטריגר למפל הסיבוכים הרפואיים הזה היה מצב של חמצת דם שהחמיר מאוד והביא את המטופל לדרגה אחת בלבד מעל צמח במדד ההכרה ע"ש גלזגו.
כשהבינו שטיפול במכשיר הפלזמה-פרזיס אינו אופציה, פנו הרופאים לאפיק טיפולי עתיק שכבר מזמן יצא מהפרקטיקה - הליך רפואי נשכח שלא היה בשימוש הרפואה הקונבציונלית מאז המאה ה-18 וה-19 - הקזת דם. הקזת הדם היתה נעשית על ידי המרפא עצמו ולעתים גם בעזרת עלוקות, שמצצו את דמו.
הטכניקה העתיקה שגורמת להפחתה מכוונת של נפח הדם בגופו של המטופל, היתה בשימוש עוד במצרים העתיקה לפני כ-3,000 שנה ונחשבה בעבר לאחד ההליכים הרפואיים הנפוצים ביותר. אולם, מדובר בזמנים שבהם הרפואה היתה משהו מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים כיום, והיום ההליך של הקזת דם נחשב לרוב לפסאודו-מדע שגרם ליותר נזק מתועלת למטופלים.
אבל, כל זה לא אומר שלא יכול להיות לזה שימוש במקרים מסויימים, כמו למשל במקרה שבו חייבים להציל את חייו של אדם שדמו רווי בשומן ברמות מסכנות חיים.
הרופאים ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים בקלן שאבו 2 ליטרים מדמו של האיש, ובמקומה הכניסו לגופו בעירוי ריכוז של תאי דם אדומים, פלזמה ותמיסת סליין פיזיולוגית. למרות סיפורי הזוועה שנקשרו לאורך ההיסטוריה בהקזות דם, הטיפול במקרה הזה עבד והצליח להפחית את רמת הטריגליצרידים בדמו של האיש. לאחר 5 ימים חלפו כל התסמינים הנוירולוגיים שמהם סבל.
הצוות הרפואי שטיפל בחולה אמר כי המקרה המוזר וחסר התקדים הזה מראה שייתכן שעוד נשארה נישה רפואית עבור הטכניקה של הקזת דם, גם במאה ה-21 - לפחות במקרים שבהם מוצו כל האלטרנטיבות הטיפוליות האחרות.
"במקרים שבהם הדם סמיך מכדי לאפשר טיפול בפלזמה-פרזיס, הניסיון שלנו מראה שניתן להשתמש בהקזת דם, תוך החלפת הנוזלים שאבדו בנוזלים חדשים, כחלופה טיפולית יעילה", כתבו החוקרים בתיאור המקרה שפורסם.