המחקר הבא אולי לא יפתיע את מי שגדל לצד כמה אחים ואחיות, אך ההיקפים הנרחבים של גילויי בריונות בתוך המשפחה דווקא כן. חוקרים בריטים החליטו לבדוק את הדינמיקה שיש בין אחים ומצאו שילדים שיש להם יותר מאח אחד נוטים להיות קורבנות של בריונות מצד האחים שלהם, הרבה יותר לעומת אלה שגדלו רק עם אח אחד. מי שהיו בדרך כלל אלימים יותר היו הילדים הבכורים.
"אלימות במשפחה נתפסת לעתים קרובות כחלק נורמלי בתהליך גידול הילדים בעיניי הורים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, אבל יש ראיות גוברות על כך שהיא עלולה לגרום להשלכות לטווח הארוך, כמו בדידות, עבריינות ובעיות בריאותיות", מסביר דיטר וולקה, הדוקטורנט מאוניברסיטת וורוויק שהוביל את המחקר ופרסם את תוצאותיו בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה.
עוד בנושא:
גם אתם עושים את הטעויות האלה שמעודדות יריבות בין אחים?
לילדים שניים יש סיכוי גדול יותר להיות עבריינים
חדר משלי: האם אחים צריכים לחלוק חדר, או שעדיף להפריד?
וולקה ושותפיו רצו להבין את הגורמים הבסיסיים לבריונות בין אחים ובחנו את ההשפעות של מבנה המשפחה, התנהגות ההורים, חוויות חברתיות מוקדמות ומזגם של הילדים. לשם כך ניתחו נתונים של מחקר ארוך טווח שכלל 6,838 ילדים בריטים שנולדו בתחילת שנות ה-90.
הם הגדירו בריונות של אחים כהתעללות פסיכולוגית (למשל, אמירת דברים מגעילים או פוגעים), התעללות פיזית (למשל, פגיעה, בעיטה או דחיפה) או התעללות רגשית (למשל התעלמות מאח או אחות, שקרים או הפצת שמועות שווא). במשך השנים נבדקו מספר פעמים התדירות שבה הילדים היו קורבנות או להצקה בבית או שהיו אלה שביצעו אותה וטיב היחס בין האחים.
החוקרים מצאו שכ-28 אחוזים מהילדים שנבדקו במחקר היו חלק מתאים משפחתיים בהם הייתה בריונות בין האחים, כשהתעללות נפשית הייתה הצורה הנפוצה ביותר שלה. מבנה המשפחה ומין היו המנבאים החזקים ביותר לאלימות הזאת. לא היה קשר למצב נישואי ההורים או למצב הסוציו-אקונומי.
"בריונות הייתה שכיחה יותר במשפחות בהן גדלו שלושה ילדים או יותר, והילד הבכור או האחים הגדולים יותר היו לעתים קרובות הבריונים", כתבו החוקרים במאמר. הם מעריכים שהסיבה לכך היא שמשאבים כגון חיבה הורית או תשומת לב מוגבלים יותר. "למרות ההבדלים התרבותיים, בני האדם עדיין מונעים מאותן סיבות ביולוגיות. הילד הבכור יאבד חלק מהמשאבים עם לידת אחיו וזה גורם למלחמה בין האחים על אותם משאבים מוגבלים ודומיננטיות".
וולקה סבור שממצאים אלה עשויים לסייע להורים להיערך לפני שהם מרחיבים את המשפחה. "הם יבינו איך אובדן משאבים ותשומת לב עלולים להשפיע על הילד הבוגר וכך ידאגו מראש לזמן איכות עם הבכור או עם הילדים הגדולים יותר ולשיתופם בטיפול באחים הצעירים".