בניגוד לכל מיני מרכיבים אחרים בתפריט שלנו שעליהם עוד ניתן להתווכח, קינוח הוא מקרה ברור של שחור ולבן. כולם יודעים שהוא לא בריא ובטח לא מועיל לדיאטה. הסוכר שהופך קינוחים לכל כך מענגים, קשור בהשמנה ומחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2 ועד סוגי סרטן שונים. קינוחים רבים הם גם עתירי שומן רווי, שבטווח הארוך עלול להזיק ללב ובטווח הקצר ממלא אתכם בקלוריות ריקות.
אולם, יש דווקא מספר מחקרים שמראים שאכילת קינוח מדי פעם - ואנחנו מדברים פה על קינוח אמיתי ומושחת, למען הסר ספק, לא על 'פרי' - יכולה להיות כלי מועיל לאכילה בריאה יותר. אבל רק בתנאי שעושים את זה באופן אסטרטגי.
עוד בנושא:
למה אוכל מתוק עושה אותנו כל כך צמאים?
מכורים למתוק? המאכלים שיעזרו לכם להיגמל
עסק מורכב: 5 סיבות בריאות לאכול פחמימות
מתברר שאם תבחרו את הקינוח לפני הארוחה, במקום להחליט במה להתפנק אחרי שכבר סיימתם לאכול (כמו שרוב האנשים נוהגים) - סביר שתאכלו פחות בארוחה עצמה. במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Applied לפסיכולוגיה ניסיונית, נראה שאנשים בחרו באופן עקבי בארוחות בריאות יותר כאשר הם בחרו מראש בקינוח מושחת בתחילתה של הארוחה. הם אפילו לא היו צריכים לאכול את הקינוח לפני הארוחה כדי ליהנות מההשפעה המיטיבה הזאת על מקדם הבריאות של הארוחה, די היה בכך שהם יודעים שהקינוח הזה מחכה להם בסופה כדי לגרום להם לאכול אחרת.
"אם אנחנו בוחרים משהו בריא קודם, זה נותן לנו את התחושה שהרווחנו את הזכות לאכול קינוח גדול אחר כך", אמר מרטין ריימן, אחד ממחברי המחקר ומרצה לשיווק ומדעי המוח באוניברסיטת אריזונה. "אם הופכים את הסדר, ובוחרים במשהו 'כבד' בשלב מוקדם, אז תחושת הזכאות הזאת לא נוצרת מלכתחילה. נראה שבחירה בקינוח מושחת לפני הארוחה גורמת לאנשים לבלום את עצמם כשהם מחליטים מה לאכול בארוחה.
במסגרת מחקרם, ריימן ועמיתיו בחנו 134 מרצים, עובדים ותלמידים באוניברסיטת אריזונה שנהגו לאכול את ארוחת הצהריים שלהם בקפיטריה של הקמפוס. במשך 4 ימים הם הציעו לסועדים 4 אופציות שונות של קינוחים: 1.אופציה בריאה (פרי), שמוקמה בבופה לפני הדוכנים של המנות העיקריות והתוספות. 2. אופציה מושחתת (עוגת גבינה לימונית), שמוקמה לפני המנות המלוחות. 3. קינוח פרי שמוקם בבופה לאחר המנות העיקריות. 4. עוגת גבינה שמוקמה לאחר המנות העיקריות.
יותר מ-70 אחוזים מהאנשים שבחרו את עוגת הגבינה כקינוח בתחילת התור בקפיטריה, המשיכו ובחרו מהבופה לאחר מכן מנה עיקרית ותוספות בריאות יותר (למשל תבשיל עוף מקסיקני בתוספת סלט, במקום מנה מטוגנת של פיש אנד צ'יפס). לעומת זאת, רק כשליש מהאנשים שבחרו בפירות מראש כקינוח, בחרו בהמשך במנה עיקרית בריאה. האנשים שבחרו בקינוח של עוגת גבינה מראש, לפני בחירת העיקריות, אכלו בממוצע 250 קלוריות פחות במהלך ארוחה אחת, מאשר האנשים שבחרו מראש בקינוח הפירות. אלה שבחרו בקינוח עוגת הגבינה רק אחרי שכבר בחרו את המנות העיקריות אכלו 150 קלוריות יותר מאלה שבחרו את אותו הקינוח בתחילת הארוחה.
התופעה התבררה כעקבית לא רק בגבולות הקמפוס, היא חזרה על עצמה גם שכ-160 נסיינים מבוגרים התבקשו להרכיב לעצמם הזמנת אוכל מקוונת ואז התבקשו לשער כמה מתוכה יצליחו לאכול בארוחה אחת.
עוגת שוקולד או פרי?
אנשים שבחרו בקינוח מושחת לפני שהזמינו את המנות העיקריות בארוחה העריכו את כמות הקלוריות שיאכלו בארוחה בחצי מכמות הקלוריות שאנשים שבחרו מראש בקינוח בריא (פרי) העריכו שיצרכו בארוחה. ההבדל בהערכת הקלוריות היה הרבה פחות משמעותי כאשר אותם אנשים בחרו את הקינוח בסוף. קרוב ל-56 אחוזים ממי שבחרו בתחילה ההזמנה בקינוח של עוגת שוקולד, בחרו בהמשך במנה עיקרית רזה יותר (עוף צלוי בלימון, על פני קורדון בלו), לעומת 44 אחוזים בלבד מאלה שבחרו בפירות.
המחקר הזה אינו הראשון שמצביע על כך שכשזה מגיע לקינוח, טיימינג הוא משמעותי, גם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה פיזיולוגית. יש מומחים שממליצים לאכול קינוח לאחר אימון, משום שהגוף זקוק לסוכר כדי להתאושש מפעילות אינטנסיבית, וכך זה מאפשר לו לתעל את תכולת הסוכר שבקינוח למקומות מועילים יותר. ממתקים שמכילים שילוב של סוכרים פשוטים וחלבון (כמו חמאת בוטנים ושוקולד, למשל) מסייעים בהתאוששות הגוף.
ממתק שנצרך בתזמון אסטרטגי יכול לשנות את הרגלי האכילה, כך מצא מחקר אחר משנת 2012. במחקר התגלה שאנשים שסובלים מהשמנה שעשו דיאטה שכללה גם קינוחים כמו שוקולד, עוגיות או דונאטס בארוחת הבוקר חוו פחות חשקים לג'אנק פוד מאנשים שאכלו ארוחת בוקר דלה בקלוריות ובפחמימות.
חריגות מתונות מהדיאטה עשויות לעזור להמנע מדחפים לאכילת מתוק. מחקרים הראו שהימנעות וחסך בסוכר עלולים להוביל לחשקים שיכולים להוביל אנשים לאכול כמויות גדולות של סוכר, שממנו ניסו להמנע מלכתחילה. כך שאם אתם מנסים להפחית את צריכת הסוכר שלכם, לפעמים עדיף לאכול כמויות קטנות של מאכלים מתוקים על פני הימנעות מוחלטת.