וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רופא ישראלי מצא את הגן שגורם לנעמי קמפבל להתקרח

אחת מכל 20 נשים שחורות ממוצא אפריקני סובלת מהתקרחות צלקתית, ביניהן גם ידועניות כמו נעמי קמפבל וג'יידה פינקט סמית'. בתום מחקר בן 7 שנים, רופא ישראלי מצא את הסיבה לתופעה

פריצת דרך ישראלית מעוררת הדים בעולם לאחר שמצאה את הגורם לבעיית התקרחות שאופיינית לנשים ממוצא אפריקני. קבוצת מחקר בינלאומית בהובלתו של פרופ' אלי שפרכר, מנהל מערך העור במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, גילתה בתום מחקר בין 7 שנים כי תפקוד לקוי של חלבון בשם PADI3 עומד בבסיס מחלה שכיחה ביותר בקרב נשים שחורות ממוצא אפריקני שבאה לידי ביטוי בהתקרחות ואובדן שיער בלתי הפיך. הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine.

אחת מתוך כל 20 נשים שחורות ממוצא אפריקני סובלת מאובדן שיער והתקרחות, וביניהן גם כמה מפורסמות שדיברו בגלוי על ההתמודדות שלהן עם הבעיה הזאת, כמו דוגמנית העל נעמי קמפבל והשחקנית האמריקאית ג'יידה פינקט סמית'. קמפבל ופינקט סמית' בחרו להיחשף ולדבר בפתיחות על אובדן השיער שאיתו הן מתמודדות במהלך השנה האחרונה.

עוד בנושא:
התקרחות או נשירת שיער? כך תדעו לזהות
התרופה שגורמת לקרחים להצמיח כמעט את כל שערם בחזרה
התינוק הישראלי שהביא לפריצת דרך רפואית

פינקט סמית' למשל סיפרה במאי האחרון בתכנית הראיונות שלה Red Table Talk כי כשהחלו תסמיני המחלה היא נבהלה מאוד משום שנשרו לה גושי שיער רבים במקלחת. "חשבתי לעצמי: 'אוי אלוהים, אני מקריחה?' זו היתה אחת מהפעמים הבודדות בחיי שבהן ממש רעדתי מפחד. מאז התחלתי להסתפר קצר ואני ממשיכה לעשות זאת". מאז היא מרבה להראות בציבור כשראשה עטוף במטפחות, טורבנים וצעיפים. דוגמנית העל בת ה-48 נעמי קמפבל בחרה גם היא לחשוף את מחלתה, הן בראיון לעיתון evening standart והן בתמונה שצולמה במהלך ביקורה בקניה לפני קצת יותר משנה, ובה היא נראית כששערה הטבעי והדליל קלוע לצמות.

המחלה נגרמת משילוב של טכניקות אגרסיביות לעיצוב שיער (כמו תוספות ושזירת שיער, החלקות ועוד) ופגם גנטי, שעד כה לא היה ידוע. לעיתים המחלה - המוכרת בשם התקרחות צלקתית מרכזית ובשמה הרפואי - central centrifugal cicatricial alopecia - CCCA - מועברת בין בני המשפחה, מה שמלמד על חשיבותם של פקטורים גנטיים בגרימת המחלה.

"לעיצוב תסרוקות שכולל החלקות רבות, משיכת השיער בחוזקה לאחור ועוד טיפולים רבים ואינטנסיביים תיתכן השפעה ישירה וקבועה על צמיחתו של השיער אצל אנשים בעלי נטייה גנטית מסויימת", הסביר פרופ' שפרכר. "למרות שהשיער שלנו אינו איבר חיוני, יש לו תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והחברתיים. התקרחות, במיוחד כאשר היא בלתי הפיכה כמו ב-CCCA, יכולה להיתפס כאירוע חיים בעל השלכות שליליות רבות", הוסיף.

פרופסור אלי שפרכר מנהל מערך העור בבית החולים איכילוב. מירי גטניו, דוברות איכילוב,
"מטרה טיפולית חדשה ומבטיחה". פרופ' אלי שפרכר/מירי גטניו, דוברות איכילוב

"PADI3 - החלבון הפגום ב-CCCA, ממלא תפקיד קריטי בהתפתחות של השערה. חולים עם CCCA, נושאים צורה פגומה של החלבון, ולכן כששיערם נחשף לפגיעה פיזית או כימית בעת עיצוב שיערם, צמיחת זקיק השערה נעצרת והעור נעשה צלקתי, תהליך שמונע צמיחה מחודשת של השיער שאבד", מסביר לירון מלכי, חוקר ראשי במחקר במערך העור באיכילוב.

לדברי פרופ' שפרכר, "זיהוי הפגם הגנטי הגורם ל-CCCA, עשוי לקרב אותנו למציאת פתרון טיפולי במחלה זו. תפקיד PADI3 בצורות אחרות של התקרחות אינו ידוע ומעורר היום עניין רב בקרב קהילת רופאי העור בעולם, אשר רואים בחלבון זה מטרה טיפולית חדשה ומבטיחה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully