פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדבר הבא בטיפול בסוכרת: במקום זריקות, בולעים את המחט

      חוקרים מ-MIT פיתחו כמוסה שמכילה מחט קפיצית שעשויה מאינסולין מיובש ודחוס. המחט משתחררת בתוך הבטן, ננעצת בדופן הקיבה ומחדירה את האינסולין למחזור הדם, וזה אפילו לא כואב

      כמוסות עם מחט מאינסולין שפותחו ב-MIT (אתר רשמי , Felice Frankel, MIT)
      גודלה של הכמוסה כשל אוכמנית והיא מכילה מעט עשויה אינסולין מיובש ודחוס (צילום: Felice Frankel, MIT)

      חולי סוכרת צריכים להתמודד עם זריקות יומיומיות של אינסולין, זה אמנם מאפשר להם לשמור על עצמם ועל בריאותם ולולא הפיתרון הזה מצבם היה גרוע בהרבה. אבל הצורך לדקור את עצמך מספר פעמים ביום הוא רחוק מלהיות נעים. ולו ניתן היה להחדיר את האינסולין לגופם בדרך קלה יותר, כמו למשל על ידי בליעת כדור, זה היה מקל על חייהם של רבים מהחולים.

      חוקרים מאוניברסיטת MIT בארה"ב עשו בדיוק את זה, ופיתחו כמוסה שיכולה להחדיר אינסולין ישירות לתוך בטנם של חולי סוכרת. מדובר במוצר ניסיוני שבינתיים נוסה רק על בעלי חיים, אך הוא מהווה פריצת דרך מעניינת ומעוררת תקווה בתחום הטיפול בסוכרת. החוקרים פיתחו כמוסה קטנה המיועדת לבליעה, שגודלה כגודל אוכמנית. בתוך הכמוסה ישנה מחט זעירה שעשויה מאינסולין שעבר ייבוש בהקפאה ונדחס לכדי מוצק. לאחר בליעת הכמוסה מחט האינסולין משתחררת ממנה וחודרת לדופן הקיבה. נשמע כואב? אל חשש. בדופן הקיבה שלנו אין קולטני כאב.

      עוד בנושא:
      צרות של גדולים: למה יותר ויותר ילדים חולים בסוכרת מבוגרים?
      האם הטיפול שמעלים סוכרת באמת עובד?
      הפיתוחים הטכנולוגיים שמשנים את חייהם של חולי סוכרת

      צב מנומר (ShutterStock)
      השראה ממקום בלתי צפוי. הצב המנומר (צילום: ShutterStock)

      עד כה לא ניתן היה לצרוך אינסולין בבליעה, משום שהוא מתפרק בקיבה לפני שהוא מגיע לזרם הדם. לכן, נקודה קריטית בפיתוח החדש של החוקרים מ-MIT היתה לוודא שמחט האינסולין שיצרו והכניסו לכמוסה תינעץ בדופן הקיבה ולא תשחרר בתוכה באופן ספונטני. את ההשראה לפיתרון הבעיה הם מצאו במקום לא צפוי - הצב המנומר.

      הצבים המנומרים חיים באפריקה ויש להם שריון עם מנגנון מאוד מתוחכם - צורתו של השריון מוגבהת וצלעותיו הצדדיות תלולות, וזה שמיש במיוחד כשהם מתגלגלים על גבם וצריכים להתהפך בחזרה. המדענים נעזרו במודלים ממוחשבים כדי לעצב גרסה משלהם לשריון הנחום-תקום הזה, וכך יצרו כמוסה שיכולה לכוון את עצמה גם בתוך הבטן ותמיד לנחות על הדופן הנכונה לשחרור המחט.

      "גם אם האדם יזוז הרבה או הבטן תקרקר ותגעש, הגלולה לא תאבד את הכיוון או תתהפך", הסביר אלכס אברמסון, אחד החוקרים במאמר שפורסם ב-Science.

      ככה זה עובד

      המחט הזעירה שבתוך הכמוסה מחוברת לקפיץ שמוחזק במקומו על ידי סוכר. כשהכמוסה מגיעה לקיבה הסוכר מתמוסס, משחרר את הקפיץ ואת המחט בעקבותיו. בניסויים שנערכו בחזירים, לקח כשעה עד שכל האינסולין שבכמוסה הכילה הגיע למחזור הדם ולא נגרמו במהלכם תגובות חמורות.

      בשלב זה, הכמוסה יכולה להכיל את כמות האינסולין שחולה ממוצע בסוכרת סוג 2 נדרש להזריק לעצמו מדי יום, אך יש צורך בהרחבת המחקר ובביצוע ניסויים קליניים נוספים לפני שהכמוסה הזאת תוכל להינתן לחולי סוכרת כטיפול קבוע.

      אינסולין הוא פפטיד, שרשרת קצרה של חומצות אמינו, והחוקרים אומרים שהפיתוח שלהם יוכל בעתיד לשמש גם להחדרה של פפטידים אחרים לגוף, כמו למשל פפטידים מדכאי חיסון שמשמשים לטיפול בדלקות פרקים ראומטיות ובדלקות מעי.

      בימים אלה החוקרים שוקדים על שיפורים בפיתוח שלהם ומנסים לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לייצר אותה. המניע שלנו הוא להפוך את נטילת התרופות לקלה ופשוטה יותר עבור החולים, ובמיוחד כאלה שכיום חייבים לקחת באמצעות זריקות", אמר ג'ובאני טרוורסו, חוקר בכיר ב-MIT.