להורים בשנת 2019, החיים הם ג'אגלינג שאינו נגמר. אנחנו רצים ממשימה למשימה וכל אחר הצהריים בו אנחנו עם הילדים נראה כמו הפקה יומיומית. שילוב של חוגים, הסעות, חברים, תנועת נוער, גן שעשועים ומטלות לימודיות, מחייבים את הורים לג'נגל ללא הפוגה בין הילדים לבין משימות הבית והעבודה שלא נגמרות לעולם.
לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו הורים "תפעוליים", הורים שמדברים עם ילדינו בעיקר בשפת הת' - תלך לאמבטיה, תלבש פיג'מה, תעשה שיעורים, תסיים לאכול וכדומה. לעיתים, בשל ריבוי המשימות אנו לא מוצאים זמן לשיח רגשי או סתם לכמה דקות של שהות אינטימית, של זמן 1:1 עם כל אחד מהילדים שלנו. וזה כל כך חסר לנו, וגם להם כמובן.
עוד בנושא:
למה הילד שלכם מסרב להיכנס להתקלח, ומה אפשר לעשות לגבי זה
נחש חמוץ-מתוק: הסופרת של 'טרופותי' מאוכזבת מהורים
10 מיתוסים על הפרעות קשב שכל הורה חייב להכיר
אחד האתגרים של ההורות המודרנית הוא לייצר רגעי קסם קצרצרים ומשותפים של הורה וילד. כך נוצר הקשר הקרוב שהוא רק של שניהם. קשר שמאפשר לילד לשתף, לפרוק, להתייעץ, לחוות במשותף ובעיקר לחוש את התחושה שכל ילד הוא יחיד ומיוחד בעיני ההורה שלו. וזוהי תמצית האהבה ללא תנאי שכל ילד זקוק לחוש מהוריו.
הורים רבים מבינים את הנושא אך אינם מצליחים לפנות זמן ייעודי לטובת זמן 1:1 עם כל ילד. אבל האמת היא שברגע שיש מודעות לחשיבות הקשר הזה ולכך שהוא נבנה בגיל הצעיר של הילדות, נוכל להתחיל "להנדס" את הלו"ז.
שבו עם הילד לכוס שוקו
אין צורך בתכנונים רחוקי טווח, הפתרון הטוב ביותר הוא להתייחס לזמן האיכות המשותף עם כל ילד כאל משימה שיש להכניס בלו"ז השבועי. כך למשל כאשר ילד אחד נמצא בחוג, נוכל לשהות ביחד כ-45 דקות מדי שבוע עם אחיו. נוכל לקבוע שאת הליכת הערב עם הכלב אנו עושים באופן קבוע עם אחד הילדים. כך נוכל לקבוע גם מדי פעם כוס שוקו משותפת (אפשר גם בבית), זמן משותף עם כל ילד לפני שהוא נרדם וכדומה. הרעיון הוא שכל ילד יודע שיש לו פרקי זמן בשבוע שהם רק שלו ושל הורה אחד. זה יכול להיות כתוב בלו"ז המשפחתי כמו חוג, וזה יכול כמובן גם להתהוות באופן ספונטני.
אין צורך בתכנון של אטרקציות משותפות או בהוצאות כספיות. השהות המשותפת היא המהות. זה הזמן שלנו להקשיב לילד, לשתף אותו איך עבר היום שלנו. בשהות המשותפת הזאת נוצרת קירבה והכרות, שלא יכולה להיווצר בשום סיטואציה אחרת בה נמצאים בני משפחה נוספים. זהו זמן שלכם ושלכם בלבד. על מנת שהקשב יהיה ממוקד בילד בלבד, חשוב לפנות את הסיטואציה ממסיחי דעת כמו הטלפון הסלולרי, מסכים או מטלות הבית. כך יוכל להיווצר קשר עין והילד יראה וירגיש תחושת שייכות.
זמן משותף, גם אם קצר, של הורה וילד - רק שניהם, ללא הסחות דעת - הוא תזכורת נהדרת לילד כמה הוא משמעותי ואהוב בעיני ההורה. זמן זה לא רק שמעניק רגעים קסומים משותפים, הוא גם מסייע להתפתחות בטוחה של הילד המרגיש שיש מבוגר שמאמין בו, מקשיב לו ומשקף את יכולותיו ואוהב אותו. בנוסף, זמן זה הוא תזכורת עבורנו, עד כמה ההורות משמעותית, אוהבת ואפילו מהנה. עובדה שלעיתים אנו נוטים לשכוח במירוץ החיים האינסופי.
לאה שטרן היא מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים, מוסמכת מכון אדלר ויועצת ההורות של קבוצת המדיה הופ! בימים אלה משיקה קבוצת הופ! בשיתוף קרן ברנרד ון-ליר את פרויקט 'רגעי קסם' שמעודד הורים ליצור חוויות משמעותיות עם ילדיהם