לידות כבר לא נראות אותו דבר. הנה מה שחייבים לדעת לפני

"לידות השתנו מאוד בשנים האחרונות. אם בעבר חשבו שאותן הנחיות התאימו לכולן, היום אנחנו מקפידים על כך שכל אחת תקבל את מה שהיא רוצה וצריכה", אומרת טל בן וליד, סגנית מנהלת במחלקת היולדות במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, המשמשת גם כרכזת קורס מיילדות.

תחום הרפואה מתקדם כל הזמן והופך לאישי ופרטני יותר, וגם חדר הלידה משנה את פניו. "יולדות רוצות שיקשיבו להן ולצרכים שלהם ואנחנו מבינים את זה. אם במחלקה יהיו מאושפזות עשר נשים, ברור שכל אחת תלד בצורה אחרת לגמרי לפי בקשתה", מסבירה בן וליד, "אנחנו לא מתייחסים לכל היולדות כמקשה אחת. יש מנעד רחב של בקשות ורצונות של יולדות ולכן אנחנו מקפידים לערוך פגישות מקדימות עם היולדות חודשיים לפני הלידה, לפעמים גם בזמן תכנון ההריון, לטובת תיאום ציפיות והבנת הרקע של היולדת".

עוד בנושא:
מהקורס ועד לסידור התיק: כל מה שצריך לדעת לקראת הלידה
ברגע הכי חשוב בחיים: כך תבחרו את חדר הלידה שהכי מתאים לכם
זו כנראה העבודה הכי מרגשת בעולם: ראיון עם מיילדת

למרות העומס בחדר הלידה במרכז הרפואי הוותיק מקפידים כל העת לאפשר לכל אחת ללדת בדיוק כפי שהיא רוצה. "אין בקשה של יולדת שלא הצלחנו למלא", מגלה בן וליד ומרחיבה על הסגנונות הרבים בהם נתקלה: "עם או בלי אפידורל, לידה בחושך, לידה טבעית, לידה בחיק המשפחה בהתערבות מינימלית של המיילדת או בליווי צמוד שלה. הכל אפשרי".

צוות מחלקת היולדות בברזילי מבין שהלידה היא אירוע משמעותי שילווה את היולדת במשך כל חייה ולכן מקיימים במקום קורסי הכנה ללידה ליולדת ולמלווה שלה בקבוצות קטנות שמועברות על ידי מיילדות בכירות. הקורסים האלה כוללים הכנה מקצועית מעניינת וחווייתית והבנה מרבית של תהליך ההריון והלידה. היולדת יכולה לסייר בחדרי לידה, לפגוש את הצוות הרפואי, לשאול שאלות שמעסיקות אותה באווירה ידידותית, בליווי מצגות הדמיה וסרטים כדי שהמתח והלחץ ירדו.

כמו שהיולדת מתכוננת ללידה, גם הצוות הרפואי נערך לפני המפגש איתה. "אנחנו מבקשים לשמוע מכל יולדת על חוויות קודמות שהיו לה בחדר לידה ומה היא רוצה לשפר ולשנות", מסבירה בן וליד, "אם היו נשים שעברו לידות טראומטיות אנחנו מציינים זאת במערכת כדי להיות שם בשבילה. הצוות רוצה ליצור ליולדת חוויה הורית תקינה ומעצימה. העבודה הרגשית חשובה לא פחות מההליך הרפואי".

במהלך השנים הרבות בהן ליוותה בן וליד יולדות נחקקו בזיכרונה יולדות רבות. "במהלך סיור הכנה פגשתי אישה שילדה בברזילי בלידה הראשונה והחוויה שלה לא התנהלה כמו שהיא ציפתה כך שהיא חשבה ללדת בבית חולים אחר", משחזרת בן וליד, "הזמנתי אותה לשיחה אישית כדי להבין מה הייתה בעיית התקשורת שהקשתה עליה בפעם הקודמת. גם ערכנו שיחה עם הרופא שיילד אותה בלידה הקודמת כדי שהפחד יתפוגג. לשמחתי הדאגות שלה נעלמו והיא נרגעה. היא הגיעה ללדת בלידה חוזרת ואחריה היא סיפרה לי שהחוויה הייתה טובה כי הצלחנו לזקק טוב יותר את הצרכים שלה".

גם בסבב הלחימה האחרון בדרום פגשה בן וליד יולדת שהיה צורך לבודד את חוויית הלידה שלה מהמתיחות שהמצב הביטחוני יצר. "פרשנו מזרונים על הרצפה והשמענו לה מוזיקה רק כדי שניתן לה את התחושה שעברנו לאטמוספירה אחרת. עברנו את הלידה כפי שהיא ביקשה ורצתה".

בן וליד מבינה שחווית הלידה מחייבת לעיתים את הצוות להיות קשובים לשני זוגות הורים שמצויים במצב רגיש במיוחד. "יילדנו יולדת ששימשה כפונדקאית עבור זוג אחר. היולדת הגיעה עם בעלה ועם זוג ההורים שאמור לגדל את התינוק. במהלך הסיור המשותף דיברנו על כל האופציות שפתוחות בפניהם והבנו את החשיבות של המקום שהאמא המיועדת צריכה לתפוס. כשראשו של התינוק בצבץ החוצה הזמנתי את האם הנרגשת לקבל את התינוק לעולם. שמחתי מאוד שכל הארבעה היו מרוצים".

השינויים בלידות נולדים בעקבות בקשות של יולדות, אבל גם בזכות בקשות שמציפות המיילדות. "מיילדות רוצות שיהיו להן יותר כלים ומיומנויות", היא מסבירה. זאת הסיבה שבזכותה עברו לאחרונה נשות השתלמות בנושא לידות טבעיות. "יולדות מבקשות חוויה יותר עוצמתית ואנחנו רוצות לספק להן אותה".

את רוב הבקשות הצליחו למלא. "היו מי שביקשו להישאר עם הבגדים איתן הגיעו, להימנע מעירוי ורידי של נוזלים, לשתות במהלך הלידה, לקבל אפידורל בשלב מוקדם ככל האפשר או שהיו נשים שהתחרטו ברגע האחרון ורצו לעבור לידה טבעית. גם מדיניות 'אפס הפרדה' השתנה בבית החולים. אנחנו מאפשרים גם לנשים שעברו ניתוח קיסרי להיות עם התינוק", היא מדגישה, "אנחנו קשובים לנשים ומתוך הניסיון שלהן משנים את ההנחיות. הכוח עובר מהצוות ליולדת. אנחנו מסבירים לה ששינינו את מאזן הכוחות. אנחנו, כאוטוריטה המקצועית מבינים שהאישה היא זאת שמכירה הכי טוב את הגוף שלה והאינטואיציות שלה".

בן וליד עוסקת בתחום כבר 12 שנים אבל מספרת שהיא "לומדת כל יום מבקשות של יולדות ומשתמשת במידע לטובת יולדות אחרות". למרות שכיוונה את עצמה דווקא לעבודה במחלקת הטיפול הנמרץ היא הבינה מהר מאוד שמחלקת היולדות תאפשר לה לתת המון לנשים אחרות, בדיוק כפי שהיא קיוותה. "להיות מיילדת זה לא רק מקצוע רפואי, זה מקצוע של נתינה כי כשיולדת מקבלת אהבה היא גם תעניק אהבה בחזרה".

היא חוזרת ומדגישה כמה החדר הלידה מותאם בדיוק לרצונה של כל אחת. "אני מבינה שמה שחריג עבורי כנראה סטנדרטי מאוד אצל יולדת מסוימת כי זה מה שהגוף והנפש שלהן צריכים". היא אפילו זוכרת יולדת שביקשה למרוח לק לתינוקת רכה אחרי הלידה בגלל החשש שאולי תוחלף בטעות. "חייכתי אליה והסברתי לה שאנחנו תמיד מקפידים לכרוך ידיות על התינוקות כדי למנוע בלבולים. הבנתי בזכותה כמה אנחנו חייבות להיות סובלניות בתהליך הלידה".

"אני מודה כל יום על הזכות שניתנה לי להיות חלק מהעצמה נשית", מסכמת בן וליד. "כל לידה נחקקת בזיכרוני ופותחת לי עוד מדור בלב. הרגעים בהם אנחנו עוזרים להקים משפחות טומנים בחובם אושר גדול".