יותר מ-7.5 מיליארד אנשים חיים בעולם, עם יותר מ-7.5 מיליארד התמודדויות שונות - מורכבות יותר ופחות, משונות יותר ופחות. המספר הבלתי נתפס הזה של נפשות בעולם, מוביל לכך שגם תופעות נדירות, ששיעורן הסטטיסטי עומד על אחד למאות מיליונים או אפילו מיליארדים, קיימות ומקשות מאוד על חייהם של אנשים ברחבי העולם. הנה כמה מהתופעות האלו שמוכיחות כמה מורכבת ומפתיעה הנפש של כל אחד מאיתנו.
עוד בנושא:
המקרה המוזר של האישה שראתה דרקונים במקום פרצופים
תסמונת רפונזל - האנשים שאוכלים שיער
האנשים שמחזיקים את הרגשות שלהם בקצות האצבעות
1. האיש שחשב שאישתו היא כובע
הנוירולוג הבריטי אליבר סאקס היה עד ללא מעט מקרים משונים לאורך הקריירה שלו. על אחד מהמקרים המסקרנים ביותר שלו הוא אף כתב ספר שנקרא "האדם שחשב שאישתו היא כובע". הספר מגולל את סיפורו של ד"ר P, אדם שסובל ממה שנקרא "אגנוזיה ויזואלית" (Visual Agnosia).
זהו למעשה מצב שנגרם כתוצאה מפגיעה במוח, באזור האונה הקודקודית או האונה העורפית. פגיעה זו יכולה לגרום לפגיעה באופן שבו המוח מפרש את התמונות שמגיעות אליו מהעיניים. האיש שבספר, לדוגמה, הסתכל על אשתו אבל ראה כובע שכלל לא היה בסביבה. במצבים אחרים הוא ראה פרצופים של אנשים שבכלל לא נכחו במקום.
2. השיר שבאמת לא יצא מהראש
חשבתם פעם למה דווקא השירים הכי מעצבנים נתקעים לכם בראש ולא עוזבים? אחרי שתקראו את זה, כנראה שתתחילו להעריך את העובדה שהם לפחות נעלמים באיזשהו שלב. אישה בריטית בשם סוזן רוט, סבלה משיר שנתקע בראשה במשך לא פחות מארבע שנים.
מדובר בשיר משנת 1952 של הזמרת פטי פייג', שנקרא: "How Much is that Doggie in the Window". למעשה, המצב היה כל כך גרוע, עד שבעלה היה צריך לצעוק רק כדי שתקשיב לו. היא סיפרה שהמצב היה הכי גרוע בלילה, כשהכול היה שקט - אבל בתוך ראשה התחוללה סערה. כדי להשקיט את הקולות, ישנה סוזן עם טלוויזיה בעוצמה גבוהה ברקע.
התופעה הזאת נקראת "טינטון מוזיקלי" והיא נחשבת בדרך כלל כלא מזיקה. מחקר בנושא מצא כי כ-98 אחוזים מבני האדם סבלו מהתופעה ברמה כזאת או אחרת, אבל בעבור אחוז קטן ביותר של אנשים היא מהווה בעיה כרונית, מתמשכת ולעיתים אף בלתי נסבלת.
3. האיש שרצה שיאכלו אותו
במוסד פסיכיאטרי בטורונטו נתקלו באדם בשם סטפן, שרצה להיאכל. אולם, השאיפה שלו הייתה יותר ספציפית מאנשים אחרים עם תסביך דומה - סטפן רצה שאישה "גדולה ודומיננטית" תהיה זו שאוכלת אותו ואז, אם נאמר בעדינות, תוציא אותו החוצה.
המומחים תיארו את סטפן כגבר בן 45, שהוגדר כנורמטיבי למעט הפנטזיה המוזרה הזאת. לא היו לו הפרעות פסיכיאטריות אחרות והוא ניהל חיים שגרתיים לגמרי. חוקרים ניסו להסביר את התופעה כרצון "לחזור לרחם" המגונן והבטוח. במקרים מסוימים הוא דמיין שהוא הופך לזרע, מה שמחזק את הטענה הזאת.
סטפן, אגב, הגיע לטיפול פסיכיאטרי בעקבות חשש שעלה בו כי הוא נמשך לגברים. הפסיכיאטר, בניגוד אליו, סבר כי זו לא הבעיה שלו וכי יש לו דברים רציניים יותר לדאוג לגביהם.
4. המלך המשוגע
מתברר שלא רק במשחקי הכס חי "מלך משוגע", אלא גם בבריטניה של המאה ה-18. ג'ורג' השלישי היה מלך שסבל ממחלת נפש עם התקפים שבהם דיבר כל כך הרבה עד שקצף יצא מפיו. באופן מפתיע, בהתקפים האלו, המלך התנסח תוך שימוש באוצר מילים רחב ועשיר ביותר. הרופאים של אותה התקופה לא באמת ידעו למה זה קורה ואיך לסייע לו, אך כיום כבר יש למומחים מושג במה מדובר.
חוקרים סבורים שמדובר במחלה תורשתית שנקראת פורפיריה (Porphyria). למחלה יש סוגים וביטויים רבים, אך היא עלולה לגרום בין היתר להפרעות במערכת העצבים שכנראה גרמו למלך לדבר ללא שליטה.
המחלה נגרמת בשל הצטברות של חומר בשם פורפירין בגוף. באופן די אירוני, חוקרים גילו כי בגופת המלך נותרו שרידים של ארסן, חומר אשר מעודד ייצור של פורפירין. על פי ההשערות, הרופאים של המלך השתמשו בחומר בתקווה לרפא את המחלה וככל הנראה רק הפכו את מצבו לקשה בהרבה.
5. הילדה שחשבה שהיא אליס בארץ הפלאות
הלן סטפינסקי סיפרה בראיון לניו יורק טיימס על בתה בת ה-10, פאולינה, שסבלה מכאב ראש חמור ואז כשהלכה לישון ראתה את כל הרהיטים והחפצים שלה הופכים קטנים יותר ויותר. אחרי האירוע, גם הלן נזכרה שחוותה מצב דומה והיא חשה שהיא נעשית גדולה יותר בעוד שהחדר שלה הופך קטן יותר.
אם זה נשמע לכם מוכר, זה בדיוק מה שהתרחש בספר הילדים האייקוני "אליס בארץ הפלאות". מדובר בתסמונת שזכתה לשם הספר והתגלתה בשנת 1955 על ידי הפסיכיאטר הבריטי ג'ון טוד. על פי ההערכות, גם כותב הספר המפורסם לואיס קרול סבל בעצמו ממיגרנות שככל הנראה היו מלוות בפנטזיה המבהילה, ומכאן שאב השראה לספרו.
זוהי למעשה הפרעה נוירולוגית שפוגעת באותות שנשלחים מהעיניים אל המוח. ההפרעה הזאת גורמת לעיוות בתפיסת המציאות, שעלול להיות מבהיל למדי. אחד האנשים שסובלים ממנה הגדיר אותה כ"טריפ של LSD בלי האופוריה וההנאה". על פי ההערכות, אחוז קטן של אנשים בעולם סובלים ממנה, רובם צעירים שסובלים מגידולים במוח או מפגם גנטי.