נפלאות הגוף: האנשים שמחזיקים את הרגשות שלהם בקצות האצבעות

מרגע הלידה כולנו חשופים למגע, ומגיבים אליו. מחקרים שבחנו העדפה של מגע מלמדים שרובנו אוהבים מגע רך וחלק וסולדים ממגע נוקשה ומחוספס. הקשר הזה חורג מהגבולות של העדפה למגע, ומשפיע גם על מצב הרוח שלנו, על שביעות הרצון שלנו ועל בחירות שונות - במודע או שלא. כך למשל מושב במסעדה שגורם לנו לתחושה לא נעימה או מוזיקה שאינה לטעמנו עלולים לגרום לחוויה כולה להיזכר כגרועה, בעוד שחיבוק רך ועדין גורם לנו לחוש חיבה כלפי האדם שמולנו. זה נכון לגבי כולנו, אבל יש אנשים שעבורם החיבור בין מגע לרגש חורג מגבולות הקשר האינטואיטיבי הזה, ועלול לשבש את התפקוד היומיומי.

סינסתזיה הוא מצב רפואי נדיר שבו מסלולים עצביים גורמים לכך שגירוי חושי מסוג מסוים עלול להפעיל חושים נוספים. לרוב מדובר בחוש אחד מסוים מבין חמשת החושים שגירוי שלו מפעיל בו זמנית חוש אחר. כך לדוגמה, אדם עם סינסתזיה יכול לחוש באופן עקבי ריחות כאשר הוא קורא אותיות מסוימות, או לחוש טעם מתוק למשמע צליל נגינת פסנתר. השכיחות של סינסתזיה מוערכת כבין 0.02 ל-4 אחוזים מהאוכלוסייה, מה שהופך אותה ללא ספק למצב נדיר.

לסינסתזיה קיימת ככל הנראה גם נטייה מולדת. סינסתזיה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, ויותר באנשים שמאליים מאשר ימניים. בנוסף לכך קיימים מספר דיווחים על משפחות שבהן התופעה נמצאת ביותר מדור אחד, מה שמרמז על רכיב תורשתי.

מתוך האנשים שחיים עם סינסתזיה ישנם כמה שעבורם עיקר הביטוי שלה הוא קשר חזק וייחודי בין מגע לבין רגשות. סוג זה נקרא סינסתזיה חושית-רגשית (Tactile-emotional synesthesia) ומדובר באחת הצורות הנדירות של התופעה, או לפחות אחת מהצורות הפחות נחקרות שלה.

התיאור הראשון של התופעה פורסם רק בשנת 2008 כאשר חוקר המוח האמריקאי ויליונור רמצ'נדרן מאוניברסיטת קליפורניה תאר חוויות חריגות אצל שתי נשים צעירות בשנות ה-20 לחייהן. שתי הנשים הפגינו רגישות חריגה לטקסטורות מסוימות: מגע במשטח מחוספס הפעיל אצלן רגשות כמו שמחה או פחד, בעוד מגע אחר גרם לתחושת קנאה או אשמה.

אחת הנשים שנחקרו על ידי רמצ'נדרן תיארה כי את התחושות הקיצוניות ביותר היא חשה למגע עם טקסטורה של ג'ינס, שגרם לה לחוש תחושת דיכאון וגועל, בעוד מגעו הרך של משי גורם לה לתחושת אושר ושביעות רצון. הקשר בין המגע והתחושות שהוא מעורר הוא קבוע ואינו משתנה לאורך זמן, כל עוד הוא קורה באותו האיבר, אולם אותו גירוי באזורים שונים של הגוף מעורר תחושות שונות. כך למשל, מגע של נוזל באצבעות גרם לתחושת רוגע, אך אותו מגע ברגל עורר תחושה של כוח.

לא קיים הסבר אחד מקובל לתופעה, ובטח לא כזה שיכול להסביר את הצורות השונות שבהן היא מופיעה. חלק מהחוקרים סוברים כי מצב נדיר זה הוא למעשה העצמה של תכונה שקיימת אצל כולנו במידה מוגבלת יותר. בעוד שאצל כל אחד קיים חיבור בין תחושה מגירוי חיצוני לרגש, אצל מי שחי עם סינסתזיה חושית-רגשית, החיבור הזה חזק באופן משמעותי. יתרה מזאת, הקשרים שבין המגע לרגש ככל הנראה שונים אצל אנשים עם סינסתזיה מאשר אצל רוב האנשים. ידוע למשל שמהתקופה העוברית קיימים חיבורים רבים בין אזורים מוחיים שמשתנים במהלך הזמן. במחקרים על אנשים עם סינסתזיה ראו שאזורים שאחראיים על עיבוד צורות נטו להיות מקושרים יותר לאזורים שאחראיים על עיבוד צבע או על וויסות רגשות, ביחס למרבית האנשים.

יש חוקרים הטוענים כי לפחות את חלקן של התגובות אפשר לשייך לזיכרונות או לחוויות ילדות חיוביות או טראומטיות, שיצרו קישור בין מרקם מסוים לחוויה רגשית חזקה כל כך עד שנוצר חיבור קבוע ביניהם. מצד שני, חלק מהחיבורים נראים שרירותיים לחלוטין וקשה להסבירם על ידי חווית בלבד בייחוד לאור העובדה שאותו גירוי יכול לגרום לתחושות שונות באזורים שונים בגוף.