למרות שרובנו סבורים שאריכות ימים עוברת בתורשה וגורלנו נקבע מראש, מסתבר שלגנטיקה יש הרבה פחות השפעה על תוחלת החיים משחשבנו. סקירה מקיפה של עצי משפחה של יותר מ-400 מיליון בני אדם מוכיחה שהנטייה שלנו לבחור בני זוג דומים לנו ובעלי תכונות משותפות תקבע גם היא אם נצליח להגיע לגיל 120.
צוות חוקרים אמריקאי רצה להבין את הביולוגיה של ההזדקנות ולכן סקר נתוני אילנות יוחסין שכללו כמעט חצי מיליארד בני אדם - בעיקר אמריקאים ממוצא אירופי - שקשורים זה לזה דרך הורה, ילד או זוגיות. הצוות ניסה להעריך את תוחלת החיים של כל נבדק על ידי השוואה עם קרובי משפחתו ומצאו מודל יוצא דופן שטרם נמצא במחקרים קודמים.
עוד בנושא:
זה הסוף שלכם: מחקר מצא את תוחלת החיים המקסימלית של בני האדם
רוצים לחיות עוד 7 שנים? זה מה שאתם צריכים לעשות
האם יש לנו מכסה מוגבלת של פעימות לב לפני שמתים?
באמצעות מודלים מתמטיים וסטטיסטיים החוקרים התמקדו בקרובי משפחה שנולדו לאורך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. למרות שבחנו אחיות, אחים ובני דודים ראשונים, ציינו החוקרים שאורך החיים של בני זוג מותאמים ודומים הרבה יותר מאלה של האחים וקרובי המשפחה שחולקים את אותם גנים.
הקשר בין בני זוג מוכיח שגורמים שאינם גנטיים משפיעים רבות על החיים, כנראה בשל הרגלי שינה וקימה, פעילות גופנית ותזונה דומה. עם זאת, היה רמז בנתונים שהציע גם סיבה אחרת. למרות שהם אינם קרובי משפחה ישירים ולא חולקים בדרך כלל משקי בית, מצאו החוקרים שגם גיסים ובני דודים ראשונים חיו מספר שנים דומה.
כשהחוקרים בחנו את היחסים הללו הם הבחינו באותו דפוס: לשני הצדדים באילן היוחסין היה אורך חיים דומה. מעבר לגנטיקה ולמשקי בית משותפים, הנתונים הצביעו על כך שיש פקטור שלישי שחייב לקחת בחשבון: "הזדווגות אסרטיבית", תופעה לפיה אנשים נוטים לבחור בן זוג עם תכונות דומות לשלהם.
"המשמעות של 'ההזדווגות האסרטיבית' היא שהגורמים החשובים להמשך החיים נוטים להיות דומים מאוד בין בני זוג", אומר החוקר הראשי גרהם רובי בריאיון בכתב העת של האגודה הגנטית בארה"ב. התופעה הזו לא בהכרח אומרת שלבני אדם יש חוש שישי שמאפשר להם לחזות מראש כמה זמן השותפים שלהם הולכים לחיות. בני אדם בוחרים, ככל הנראה, בני זוג בעלי מאפיינים דומים, גנטיים וחברתיים הקשורים לאריכות ימים. כך למשל, אנשים עשירים נוטים להתחתן עם עשירים באותה מידה, ואנשים גבוהים מעדיפים בני זוג גבוהים.
גילוי הפקטור המשמעותי הזה מסמן לדעת החוקרים נתיב נוסף שיש להמשיך לבחון. אולי הגנים לא צריכים להפחיד אותנו כמו שנהגנו לחשוב עד כה. "התוצאות יעזרו למדענים לשאול את השאלות הנכונות כשהם בוחנים את מנגנון ההזדקנות", מסכם החוקר רובי. "הגורמים החשובים להמשך החיים נוטים להיות דומים מאוד בין בני זוג, הרבה יותר משחשבנו קודם".