פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אם אין לכם תוספתן, הסיכוי שתחלו בפרקינסון נמוך יותר

      מחקר חדש מצא קשר מפתיע בין הסרת תוספתן וסיכון נמוך לחלות בפרקינסון. האם בקרוב נצטרך להסיר מגופנו את האיבר חסר התוחלת הזה כדי להימנע ממחלות חשוכות מרפא?

      אפנדציט- תוספתן (ShutterStock)
      האם הוא באמת לא חיוני לגופנו ואפילו מסוכן? תוספתן (צילום: ShutterStock)

      קשר מפתיע בין הסרת התוספתן ותחלואה בפרקינסון נחשף במחקר חדש ורחב היקף שפורסם לאחרונה בכתב העת Science Translational Medicine. צוות מחקר שבדי שבחן יותר ממיליון נבדקים מצא שמי שעברו ניתוח להסרת התוספתן, היו בעלי סיכוי נמוך יותר ב-20 אחוזים לחלות בפרקינסון.

      האיבר הזעיר, שמחובר לקצה התחתון של המעי הגס, עשוי להיות קשור להפרעה המוחית שמשפיעה על מיליוני חולים ברחבי העולם. "מחלת הפרקינסון היא הפרעה רב-מערכתית", אומרת פרופ' ויויאן לברי, חברה בכירה בצוות המחקר וחוקרת במכון המחקר ואן אנדל במישיגן ארה"ב. "לכן, סביר להניח שיהיו קשרים ומקורות רבים למחלת פרקינסון, שמערכת העיכול היא אחת מהם".

      עוד בנושא:
      מקרה נדיר: התוספתן התפוצץ ופיזר את הסרטן בכל הגוף
      האנטומיה של דור: האם אנחנו בכלל צריכים את התוספתן?
      למה זה טוב? איברי הגוף שאנחנו לא באמת צריכים

      רופא בודק את בטנה של מטופלת (ShutterStock)
      האם כדאי להקדים תרופה למכה ולהסירו? רופא בודק את בטנה של החולה (צילום: ShutterStock)

      בחיפוש אחר קשרים בין פרקינסון ומערכות אחרות, ניתחו פרופ' לברי ועמיתיה נתונים רפואיים של 1.6 מיליון נבדקים שבדים. הבחינה הראתה שקיים קשר בין הסרת התוספתן ותחלואה נמוכה יותר ב-19.3 אחוזים בפרקינסון. בנוסף, הם בחנו 849 חולי פרקינסון ומצאו שהסרת התוספתן שלהם איחרה את הופעת המחלה ב-3.6 שנים בממוצע.

      הקשר המפתיע מתקיים בגלל החלבון אלפא סינוקלאין (Alpha-synuclein) שמצוי בכמות גדולה במוחם של החולים בפרקינסון. כמויות קטנות יותר ממנו מצויות גם בלב, בשרירים וברקמות אחרות. "אלפא סינוקלאין הוא חלבון שלא אוהב להישאר במקום, הוא מסוגל לנוע מנוירון לנוירון", אומרת לברי. החלבון יכול לעבור מאחד העצבים בגולגולת, עצב הוואגוס (Vagus nerve) שמחבר את המוח אל הבטן ואל מערכת העיכול. "אם החלבון נכנס למוח, הוא יכול להזדקן, להתפשט משם ולגרום להשפעות נוירוטוקסיות שעלולות להוביל בסופו של דבר למחלת פרקינסון", אמרה החוקרת.

      "אין עדיין הוכחה לכך שאנשים צריכים להסיר את התוספתן"

      המחקר הייחודי יצר עניין רב בקהילה המדעית. פרופ' ג'יימס בק, החוקר הראשי בקרן לחקר הפרקינסון ובמחלקה למדעי המוח והפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, סבור שהמחקר השבדי "מבוסס", אך למרות שהוא מראה שההפרעה "עשויה להתחיל במעיים, זה עדיין לא סימן לכך שאנשים צריכים להסיר את התוספתן אם הם מודאגים מפרקינסון".

      זוג קשישים מחזיקים ידיים (ShutterStock)
      רעידות של הידיים והרגליים, חוסר שיווי משקל והפרעות במערכת העיכול הם חלק מתסמיני פרקינסון. זוג קשישים (צילום: ShutterStock)

      פרופ' בק, שלא היה מעורב במחקר, סבור שהמחקר החדש יתרום זווית חדשה לחקר מחלת פרקינסון, כמו למשל גורמים סביבתיים או מחלות קשות במערכת העיכול שעלולות להוביל לחלבונים מהמעיים אל המוח. "הבנת מידע אודות הפחתת הסיכון בכ-20 אחוזים יכולה להיות שימושית בתכנית נרחבת יותר עבור כל החולים במחלת הפרקינסון", סיכם בק.

      משפיעה לא רק על התנועה

      מחלת הפרקינסון, נחשבת למחלה חשוכת מרפא וכוללת סימפטומים כמו רעידות של האצבעות, הידיים, או הרגליים, נוקשות, חוסר בשיווי משקל, דיכאון והפרעות במערכת העיכול, כמו עצירות. מחקרים קודמים הראו שהפרעות במערכת העיכול יכולות להתחיל עד 20 שנה מוקדם יותר מבעיות בתנועה בקרב החולים במחלה.

      "בעשור האחרון, מתברר שמחלת פרקינסון מתבטאת לא רק בהפרעה בתנועה", סיכמה פרופ' לברי. אחד הסימפטומים הלא-מוטוריים השכיחים ביותר שלה הן בעיות במערכת העיכול, כך שכמה מדענים מאמינים שההפרעה עשויה להתחיל שם, היא מסבירה. כשהבסיס לקשר, כאמור, נטוע בהצטברות החלבון, אלפא סינוקלאין, במוחם של החולים.