האנטומיה של דור: האם אנחנו בכלל צריכים את התוספתן?

בווידאו: התוספתן התפוצץ, והפיץ גרורות של סרטן בכל הגוף

רובנו נוהגים לחשוב שהתוספתן הוא איבר חסר תוחלת בגוף, ואפילו דעת הרופאים נחלקות בין איבר חסר משמעות לבין תאוריות התפתחותיות, השייכות לאבותינו ותאוריות אבולציוניות שונות. אך ככל הנראה התוספתן הוא יותר מ'סתם איבר' והוא אף יכול לגרום למחלות משמעותיות.

צ'ארלס דרווין היה מי שטען לראשונה כי התוספתן הוא איבר "מיותר", שארית מאבות אבותינו, שניזונו מעלים. הוא שיער שהתוספתן הוא שארית אבולציונית של איבר גדול יותר שסייע לנו בעיכול הצמחים, אחת התאוריות שתמכו בהשערה זו היא מהסיבה שהסרתו לא השפיע על תחלואה עתידית. האומנם?

חוקרים מסביב לעולם חקרו את תפקידי התוספתן וראוי לציין שממצאיהם אינם סותרים את דרווין או את תאוריית האבולוציה, אך הם משתמשים בדעותיו כנושא מחקר לגילוי מתקדם של תפקידי התוספתן באמצעים שלא היו זמינים לפני שנים רבות במדע.

עוד בנושא:
כל מה שאתם צריכים לדעת על הכבד
כל מה שאתם צריכים לדעת על הלב
ההפרעה הנפשית המוזרה ביותר שאתם לא מכירים

התוספתן או בשמו הלטיני vermiform appendix הוא איבר דמוי תולעת (ומכן שמו Vermiform) השוכן בבטן הימנית התחתונה בחיבור בין מעי הדק למעי הגס. גודלו נע בין 2 ל-20 ס"מ, כאשר הממוצע עומד על 9 ס"מ, וקוטרו 8 מ"מ. התוספן מכיל תאים ממערכת העיכול והוא חלק ממנה. אם נמתח קו דמיוני בין הטבור לעצם האגן הימנית נוכל למצוא את התוספתן בחלקו האמצעי של הקו עם נטייה לעצם האגן. נקודה זו נקראת נקודת מקברני ולחיצה המעוררת כאב באזור זה הינה הסימן הראשוני בבדיקה גופנית לדלקת בתוספתן.

ניתן למצוא תוספתן במספר יונקים ביניהם בני אדם, קופי אדם (שימפנזות, גורילות ואורנגאוטן), וומבטיים (חיות כיס) וארנבות. העובדה שלא ניתן למצוא אותם ביונקים אחרים, מוסיפה לתעלומה האם יש צורך בתוספתן ומדוע רק חלק מהחיות זכו בו? הנה כמה עובדות מעניינות על חשיבותו של "האיבר שלא צריך":

תוספתן להתפתחות
מחקר שנעשה הראה שתאים אנדוקרינים (תאים המפרישים הורמונים) שוהים בתוספתן של עוברים כבר משבוע 11 להיריון. תאים אלו מפרישים הורמונים המתפקידים כשליחים כימיים התורמים להפתחות.

מחנה אימונים
תאי דם לבנים הינם תאים השייכים למערכת החיסון ומשמשים להגנה מהתקפות חיצוניות בהן בקטריות שונות. לאורך כל המעיים ניתן למצוא תאי חיסון המפרישים כדוריות דם לבנות שונות הנלחמות בבקטריות שנכנסות לגופנו דרך האוכל והשתיה. כמו כל צבא, גם לגוף יש אזורים המשמשים כמחנה אימונים לתאי דם לבנים. מחקרים הראו שהתוספתן למעשה מתפקד כמחנה אימונים לנוגדנים שישמשו בעתיד להגנה בעת חדירה של מחוללים המזיקים לנו.

תוספתן כבית בטוח (Safe House)
תיאוריה נוספת הנחקרת מציגה שהתוספתן משמש כבית בטוח לבקטריות הטובות (פרוביוטיות) שנמצאות במעיים שלנו ותפקידן הוא פירוק מזון. במקרים של מחלה חריפה, תוך שימוש ממושך באנטיביוטיקה, בקטריות אלו מחוסלות ואנו חשופים למחלות קשות יותר. התוספתן משמש כבית בטוח לבקטריות אלו והן יכולות להשתחרר ממנו ולחדש את מלאי הבקטריות לאורך המעי.

אנו מכירים את התוספתן בעיקר באספקט הרע שלו: דלקת אפנדיציטיס, שמתרחשת בעשור השני לחיים בשכיחות של 233/100,000 אנשים. איך היא קורית?

בעת חסימה של התוספתן למעי כתוצאה ממוקוס או צואה, עלולה להתפתח דלקת באזור זה ולהוביל לאפנדציטיס (דלקת תוספתן חריפה). חסימתו תוביל ללכידת בקטריות בתוספתן ואי יכולת של מערכת החיסון לנקות את האזור. הדלקת שנוצרת מייצרת מוגלה ובצקת מקומית ומגדילה את התוספתן.

סימנים של דלקת תוספתן הם כאב באזור הבטן הימנית התחתונה המחמירה עם הזמן, בחילות, חוסר תיאבון, הפרעות בדרכי העיכול - לציין שחום יכול להופיע, אך רק בשלב מתקדם יותר של המחלה.

כאבים בבטן הימנית התחתונה יכולים לנבוע ממספר גורמים. חשוב לזכור שבעת שאנו חשים בכאבים באזור זה יש לפנות לבדיקת רופא ורצוי במרפאה שמאפשרת בדיקות הדמייה ובדיקות דם זמינות, כמו בית חולים או מוקד רפואי מתקדם. חוץ מדלקת בתוספתן, כאבים בשל אבנים בכליות, כאבי מחזור, בעיות גינקולוגיות ועוד צריכות להלקח בחשבון. האבחנה נעשית על ידי בדיקה גופנית והדמיה, בחירת סוג ההדמיה בין אולטרא-סאונד לבדיקת טומוגרפיה (CT) לפי שיקול הרופא וסוג החולה.

במקרים שמאחרים באבחנה או מגיעים מאוחר מדי לרופא יכול להגרם נקב בתוספתן והמוגלה מתפזרת באזור הנקב ומחמירה את המחלה ובמקרים חמורים אף עלולה להיות מסכנת חיים. במידה ודלקת בתוספתן אובחנה, החולה יאושפז בבית החולים, במקרים מסוימים וקלים ניתן להמנע מניתוח על ידי טיפול אנטיביוטי. במידה והטיפול האנטיביוטי אינו מיטיב עם החולה, יש לבצע ניתוח להסרת התוספתן. מדובר על ניתוח פשוט יחסית המבוצע בצורה לפרוסקופית על ידי חתך זעיר בבטן הימנית התחתונה והסרת התוספתן הסורר.

אז האם אפשר לחיות בלי תוספתן?

כן. מכיוון שאיבר זה מסייע לנו כבית בטוח ומחנה אימונים, הגוף יכול להתקיים גם לאחר הסרתו. מחקר שנעשה הדגים שבמטופלים שהוסר להם התוספתן יש שכיחות גבוהה יותר לדלקות מעי הנגרמות לאחר טיפול אנטיביוטי ממושך המחסל את הבקטריות הטובות בגלל אי הימצאות מאגר הרזרבה כפי שצוין קודם, אך יש צורך במחקרים נוספים שיוכיחו זאת סופית.