מספיק ניסיון של כמה ימים ספורים בהורות כדי לדעת שתינוקות רכים בוכים - והרבה. לא צריך הרבה כדי לגרום להם לפתוח בסשן של צווחות, התפתלויות וגוון פנים שיכול להגיע לרמות הגבוהות של אדום-סגול. אבל שמתם לב פעם שרשימת האפקטים הזאת לא כוללת דמעות - אולי הסממן הפיזיולוגי הבולט ביותר של בכי אנושי, כפי שאנו מכירים אותו?
אז לא, הם לא "עושים הצגה" או מעמידים פני בוכים. הם בוכים באמת, פשוט בלי דמעות. הסיבה היא שתעלות הדמע של תינוקות רכים רק מתחילות להתפתח לאחר הלידה. למעשה, גם אם התינוק לא יזיל אפילו דמעה אחת במהלך החודשים הראשונים לחייו, זה יכול להיחשב נורמלי ותקין - כך הסבירה ד"ר טניה רמר אלטמן, רופאת ילדים, בראיון לאתר המירור הבריטי.
עוד בנושא:
למה תינוקות חולים כל כך הרבה בשנה הראשונה?
האפליקציה שמפענחת בכי תינוקות
ים של דמעות: למה בעצם אנחנו בוכים?
לדברי ד"ר רמר אלטמן, רוב התינוקות יתחילו להזיל דמעות סביב גיל שבועיים, אך לחלקם יקח זמן רב יותר להשלים את התפתחות תעלות הדמע וזה יכול להמשך גם עד גיל חודשיים.
מתחת לעפעפיים העליונים שוכנות בלוטות קטנות שצורתן כצורת שקד, והן אלה שאחראיות על הפרשת הדמעות שמלחחות את העיניים. "הבלוטות האלה הן כמו העננים שמורידים את הגשם. הדמעות זולגות על פני העין ותעלות הדמע הן כמו מערכת הניקוז שממוקמות בזוויות העיניים ומנקזות את הנוזלים העודפים מטה אל חלל האף. כמות הדמעות שמתגלגלות מחוץ לעיניים וזולגות על גבי הלחיים תלויה במידה רבה ביעילותה של אותה מערכת ניקוז ובכמה דמעות מפיקות אותן הבלוטות", הסבירה ד"ר פיליפה שרווד, רופאת עיניים המתמחה בילדים.
אלא שלתינוקות שזה עתה נולדו אין עדיין בלוטות שמפרישות דמעות ולכן הם לא מפרישים מספיק דמעות בשביל לייצר בכי בשבועות הראשונים לחייהם. לא ברור למה תינוקות נולדים ללא היכולת להפריש דמעות ומפתחים אותה רק לאחר הלידה. זה אפילו יכול לגרום לבעיות כאשר בלוטות הדמעות מתפתחות והופכות פעילות לפני שתעלות הדמע נפתחות.
התסמין העיקרי למצב זה הוא עיניים שדומעות כל הזמן והדמעות נקוות בזוויות הפנימיות שלהן - גם כאשר התינוק אינו בוכה. התסמינים נוטים להחמיר אם התינוק מצונן או במזג אוויר קר - שני מצבים שגורמים להגברת ייצור הדמעות. לעתים, ניתן לראות גם קרום דביק סביב העיניים כשהתינוק מתעורר משינה והעיניים עצמן עלולות להראות מעט ורדרדות, דבר שעשוי להעיד על מקרה קל של דלקת עיניים.