המחלה הזו לא נחשבת קטלנית, אבל היא עלולה להרוג אתכם

אוסטאופורוזיס (הידלדלות העצם) לא נחשבת מחלה מסובכת או מסוכנת, היא גם מאוד נפוצה, אבל במקרים בהם היא גורמת לשברים אצל אנשים מבוגרים, היא עלולה לגבות מחיר כבד. נכון, הקשר בין אוסטאופורוזיס לתמותה איננו קשר ישיר. לא מדובר בהתקף לב או חסימת עורקים אלא בסיבוכים שקשורים בירידה בניידות של מי שסובל מהשבר, אך בסופו של דבר אוסטיאופורוזיס היא מחלה שהורגת, מבחינת ההיקף שלה היא לא פחות קטלנית מסרטן או ממחלות אחרות וחשוב להכיר בכך ולטפל במחלה.

ראשית חשוב להבין מהו שבר אוסטאופורוטי. כאשר אדם בריא נופל מגובה עמידה, סביר שהוא לא יסבול משבר בעצם, אבל כאשר צפיפות העצם יורדת העצם נחלשת ובכל חבלה מינורית, או לעיתים ללא כל חבלה בכלל, עלול להתרחש שבר. שבר זה נקרא שבר אוסטיאופורוטי.

עוד בנושא:
9 מזונות שטובים לחיזוק העצמות שלכם
האם מזג אוויר קר באמת עושה כאבי מפרקים ועצמות?
"קנאביס רפואי עוזר לרפא עצמות שבורות"

שברים אוסטאופורוטיים נחלקים לחמישה סוגים: השכיח ביותר הוא שבר בעמוד השדרה, במקום השני והשלישי הם השברים שמתרחשים לאחר ניסיון לבלום נפילה עקב שליחת היד קדימה ובהם שבר בשורש כף היד ושבר בראש עצם הזרוע באזור הכתף, השבר הרביעי בשכיחותו הוא שבר באגן והשבר הכי פחות שכיח הוא שבר בצוואר הירך, אך שבר זה נחשב גם לקשה, למסוכן ולקטלני ביותר.

שבר בצוואר הירך שולל מהמטופל את יכולת ההליכה ומרתק אותו למיטה, ומכיוון שכך הוא גורם לשלל סיבוכים המתלווים לחוסר ניידות כמו פצעי לחץ, זיהומים בשתן, דלקת ריאות ופקקת ורידים. סיבוכים אלו יכולים בקלות רבה להפוך לקטלניים ולגרום לתמותה עקיפה. למעשה שבר בצוואר הירך יכול להוביל לעד 50 אחוזי תמותה תוך שלושה חודשים במקרים בהם לא מתבצע ניתוח בשבר במטרה להחזיר למטופל את יכולת ההליכה שלו.

אומנם שבר בצוואר הירך נחשב לקטלני ביותר, אך נמצא כי כל שבר אוסטאופורוטי, גם אם הוא לא שולל את יכולת ההליכה והניוד, פוגע בתפקוד של החולה ובסופו של דבר מקצר את תוחלת חייו, וככל שמטופל חווה יותר שברים כך תוחלת החיים שלו מתקצרת. שיקום לאחר שבר אוסטאופורוטי יכול לארוך חודשים ארוכים, וכל שבר נוסף מעלה את משך השיקום של החולה. זו הסיבה שצריך לעשות הכול כדי להקטין את הסיכויים לשבר, ומכיוון שכל שבר מגדיל את התחלואה, צריך להילחם במניעת השבר הבא.

כדי למנוע את השבר הבא צריך לפני הכול להתאים את סביבת המחיה של מי שנמצא בסיכון, בדרך כלל האוכלוסייה המבוגרת. הערכות מתאימה כוללת הוצאת שטיחים או כל רהיט שעלול לגרום להחלקה ולנפילה, הרכבה של ידיות תמיכה בכל מקום שיכול לסייע, וטיפול במצבים רפואיים שעלולים לגרום לחוסר יציבות ולנפילות כמו תרופות לטיפול בלחץ דם.

לאחר שבר יש להקפיד על תזונה מתאימה שתספק כמות נכונה של סידן וחלבונים. בנוסף יש לפנות לרופא לצורך התאמה של הטיפול התרופתי. כאשר כבר ישנם שברים, קרוב לוודאי שהרופא ישקול טיפולים בהזרקה ולא דרך הפה. ישנן שתי תרופות שמטרתן להקטין את פירוק העצם והן ניתנות בזריקה אחת לחצי שנה הפועלת במנגנון חדשני ומונעת את פירוק העצם. כמו כן ישנה תרופה הניתנת בזריקה יומית לתקופה של שנתיים שמעודדת את בניית העצם.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים גם הגנטיקה יכולה להשפיע על השברים האוסטאופורוטיים, ולכן בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית חשוב לפעול ביתר תשומת לב למניעת השברים.

פרופ' משה סלעי הוא מנהל החטיבה האורתופדית במרכז הרפואי איכילוב