פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סרטן הערמונית - לטפל מיד או להישאר במעקב?

      אבחון מדוייק של סרטן הערמונית - הנפוץ ביותר בקרב גברים בישראל, עשוי לחסוך טיפולים אגרסיביים בעלי תופעות לוואי קשות ולאפשר במקרים רבים לשמור על איכות חיים גבוהה של המטופל, לצד מעקב תכוף

      גבר בבדיקת רופא (ShutterStock)
      לעתים איכות חיי המטופל עולה משמעותית על החשיבות למגר את הגידול מהגוף. סרטן הערמונית (אילוסטרציה: ShutterStock)

      סרטן הערמונית הוא נחלתם של גברים רבים לאחר גיל 50 ומנתוני התחלואה הסרטנית בישראל זוהי גם המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב גברים. החדשות הטובות הן ששיעורי ההישרדות מהמחלה גבוהים - מעל ל-90 אחוזים - וזאת הודות לעובדה שבמרבית המקרים הגידול מתגלה בשלב מוקדם ומתאפיין לרוב במהלך מחלה לא אגרסיבי שאינו מסכן חיים. עם זאת, ישנם מקרים בהם הגידול מתאפיין כאגרסיבי, ובמקרים אלו שיעורי התמותה גבוהים. עובדה זו מחייבת אבחון מדויק והערכה נכונה של אופי הגידול כבר בשלב המוקדם של גילוי המחלה, בכדי לנבא את מידת הסיכון העתידי שלו.

      בחודש ספטמבר אנו מציינים את חודש המודעות לסרטן הערמונית. הערמונית (קרויה גם פרוסטטה בלעז) היא בלוטה שנמצאת בגופם של זכרים בלבד ותפקידה לייצר את נוזל הזרע. בנוסף, בערמונית נוצר גם חלבון הקרוי PSA שמהווה את אחד הכלים לאמוד את מצב המחלה לאחר האבחון.

      עוד בנושא:
      במרשם רופא: זו כמות האורגזמות שתעזור למנוע סרטן
      האם הגדלה שפירה של הערמונית היא מסוכנת?
      יותר טוב מאירופה: שיעורי ההישרדות מסרטן הערמונית עלה ל-96%

      גבר מתעמל על שפת הים (ShutterStock)
      הסיכון לחלות בסרטן הערמונית עולה עם הגיל, ובמיוחד לאחר גיל 65 (אילוסטרציה: shutterstock)

      הסיכון לפתח סרטן בערמונית עולה עם הגיל וכ-75 אחוזים ממקרי המחלה מתגלים אצל גברים בגיל 65 ומעלה. בנוסף לגיל, קיימים גורמי סיכון נוספים ביניהם היסטוריה משפחתית של המחלה, אך אלו מיעוט מהמקרים. חלק מהמקרים התורשתיים נגרמים בשל מוטציה באחד משני הגנים BRCA, אותם גנים הידועים כקשורים לסיכון גבוה אצל נשים לחלות בסרטן השד והשחלה.

      כאמור, אבחון מדויק של הגידול ומאפייניו מהווה כלי משמעותי לכל מטופל בכדי להעריך את רמת האגרסיביות של הגידול. איפיון הגידול יסייע לרופא ולמטופל בקבלת החלטה באם לטפל במחלה באופן מיידי או לבחור באפשרות של מעקב פעיל וצמוד אחר המחלה. כיום ישנן כמה אפשרויות לטיפול בגידול המתגלה בערמונית, וההחלטה על אופן הטיפול נשענת בעיקר על בסיס ההבנה של רמת ודרגת האגרסיביות של הגידול. בין אפשרויות הטיפול: מעקב פעיל, ניתוח לכריתת הערמונית, הקרנות ו/או טיפול הורמונלי שמדכא את הורמון המין הזכרי - הטסטוסטרון.

      לטיפולים עלולות להיות תופעות לוואי קשות

      אין ספק שבמקרים מסוימים הטיפולים הכרחיים ואף עשויים להיות מצילי חיים. מנגד, יש לזכור שלניתוח, קרינה או טיפול הורמונלי, תופעות לוואי ובמקרים מסוימים הן משמעותיות. מרבית הטיפולים עלולים להותיר את המטופל עם פגיעה בתפקוד המיני, כמו בעיות בהשגת זקפה ופגיעה בחשק המיני. תופעות נוספות שעלולות להיגרם הן בעיות בשתן - בריחת שתן או דליפת שתן. המשותף לתופעות הלוואי הללו הוא המחסור בטסטוסטרון, שבמקרים נדירים עלול לגרום גם לתסמינים נוספים כמו דלדול השרירים והפיכת הקול לדק ועדין.

      בגידולי ערמונית אגרסיביים אין ספק שמומלץ לטפל בכל האמצעים המתאימים לחולה כדי לתקוף את המחלה, אך במידה והגידול נמצא לא אגרסיבי ובדרגת סיכון נמוכה, קיים מסלול טיפול שנקרא "מעקב פעיל", במסגרתו המטופל לא עובר ניתוח או נוטל תרופות, אלא מגיע לביקורות תכופות לצורך בדיקה פיזיקלית והמחלה שלו נמצאת תחת מעקב שמאפשר לזהות בזמן באם המחלה שלו מתקדמת. מעקב פעיל יוצא מתוך נקודת הנחה שהגידול לא מסכן חיים. הוא אמנם ממאיר, אבל מידת האגרסיביות שלו נמוכה והסיכוי שיתפשט ויסכן חיים נמוך. במצב שכזה, איכות חיי המטופל עולה משמעותית על החשיבות למגר את הגידול מהגוף.

      מבחנות עם דם במעבדה (ShutterStock)
      בדיקה גנטית מדוייקת של הגידול יכולה לסייע רבות בקביעת רמת הסיכון והאגרסיביות שלו. בדיקות גנטיות במעבדה (אילוסטרציה: ShutterStock)

      לא מעט מטופלים מרגישים אי נוחות עם העובדה שהם למעשה משאירים את הסרטן בגופם. זו בהחלט תגובה טבעית, אך על מנת לחיות בשלום עם עובדה זו ולהמשיך לחיות טוב גם עם סרטן הערמונית חשוב לקבל את האינפורמציה המדויקת ביותר כדי להסיר ספק לגבי החלטה זו.

      כדי לקבוע את מידת האגרסיביות של הגידול משתמשים במספר כלים ופרמטרים אשר חשוב לקחת בחשבון:
      ראשית, מצבו של המטופל, הגיל שלו, מחלות הרקע שלו ורשמי הבדיקה הרקטאלית שעורך הרופא. לאחר מכן, בוחנים את תוצאות הביופסיה שנלקחה מהגידול ואומדים את מידת הסיכון על פי מדד שנקרא מדרג גליסון, המורכב ממספר מאפיינים היסטולוגיים שבוחנים במעבדה על רקמת הגידול. בנוסף, בוחנים את רמת החלבון מסוג PSA אשר מופרש מהערמונית.

      איפיון הגידול קריטי להחלטה על אסטרטגיה טיפולית

      כלי נוסף ומשמעותי לניבוי רמת הסיכון הספציפי למטופל, היא בדיקה גנומית הבודקת את ביטויים של 17 גנים ברקמת הגידול שנלקחת בביופסיה, אשר קשורים למידת האגרסיביות של הגידול, צמיחת התאים והישרדות הסרטן. בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה של אונקוטסט-טבע מייצרת מדד גנומי מספרי המנבא את התנהגות הגידול בעשר השנים הקרובות: קובע מהי רמת הסיכון לגרורות בעשור הקרוב, מה הסיכוי לתמותה מהמחלה תוך 10 שנים ואת הסיכון באחוזים להימצאות של גידול אגרסיבי עם פתולוגיה חמורה.

      הדירוג הגנומי המתקבל נלקח בחשבון יחד עם הפרמטרים הקליניים והפתולוגים של המטופל הספציפי ותומכים בקבלת ההחלטה המתאימה ביותר. דירוג גנומי גבוה מלמד על גידול אגרסיבי קרוב לוודאי, ולכן סביר שהרופא יבחר באופציה של טיפול מקומי. במידה והדירוג הגנומי שהתקבל נמוך , מדובר בגידול בדרגת חומרה נמוכה ולכן, ניתן לשקול את האפשרות למעקב פעיל ולהימנע מטיפולים שעלולות להתלוות להם השלכות על איכות חיי המטופל. מומלץ להתייעץ עם האונקולוג בעניין זה.

      לפרטים אודות בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה